כתבות רקע וקישורים
אודות האתר
צור קשר
אינדקס

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

.
.
.
.

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

.
.
.
.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

.
.
.
.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

.
.
.
.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נזק דרורים לאשכול ענבים
צילום: שמואל מורן
נזק דרורים לענבים
צילום: שמואל מורן

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

.
.
.
.

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

סכמה של כיסוי כרם ברשת בהגבהת זרועות עמודי ההדליה
.
רשת ציפורים מקופלת בחורף בכרם
צילום: שמואל מורן
דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.

דרור מצוי

דרור הבית  (ציפורי שיר: דרוריים)

Passer domesticus (Passeriformes: Passeridae)

שלב התפתחות הצמח: נביטה ונשיאת פרי

איבר הצמח: נבט, פרי.

עריכה: שמואל מורן

 צפור נפוצה במשכנות האדם שמזיקה לענבים ופירות אחרים, לחמניות, לפרחים ולנבטי ירקות.

אורכו 14–16 ס"מ ומשקלו 28–30 גרם. צבע הזכר חום עם כיפה אפורה, לחי לבנבנה, סינר שחור על החזה ופס לבן בכנף. צבע הנקבה חום אפור ללא מאפייני צבע בולטים. נמשך לסביבת מגורי האדם, אוכל כל ופעיל בלהקות. בשנים האחרונות אוכלוסייתו פוחתת עקב תחרות עם המינים הפולשים מיינה ודררה.

דרור מצוי זכר

צילום: שמואל מורן

הדרורים דוגרים במקומות מוגנים מתחת לגגות ובחורים שבקירות הבתים ועל עצים. הדרור מקנן באביב ובקיץ. הוא יכול לקיים 3–4 מחזורי קינון בשנה ובכל מחזור הנקבה מטילה 5–6 ביצים. רק הנקבה דוגרת ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כשבועיים לאחר בקיעתם.

ציפור יציבה הנפוצה בכל חלקי הארץ.

צמחים שנפגעים פירות, ירקות ופרחים.

נזקם רב בעיקר בשולי חלקות חקלאיות ליד שדרות עצים ומבני משק שם הם מקננים. בענבי מאכל נזקי האכילה מתחילים עם שינוי הצבע של הגרגירים ושיאם בגמר שינוי הצבע. הם מנקרים את הגרגרים בחלק העליון של האשכול. פציעת הגרגירים מושכת חרקים וגורמת לזיהום האשכול בחיידקים ופטריות. הם מנקרים פירות נשירים וסוב-טרופיים בעת הבשלתם. נזק ניכר נגרם לעצי נקטרינה וגודגדנים מזנים מבכירים. הם מנקרים פירות מאדימים של עגבנייה ופלפל. בחורף הם חודרים לחממות ומנקרים וורדים וציפורן. הם אוכלים גרעיני חמניות בעיקר מהשוליים העליונים של הקרקפות. הם ניזונים מהגרעינים של חיטה ודורה. הם ניזונים מנבטים בעיקר בסתיו.

ניקור גרעיני חמנית על ידי דרורים

צילום: שמואל מורן

 

 

 

נחשב כמזיק על-פי החוק להגנת חיית הבר ולכן אין מניע להדביר אותו.

ניטור על פי סימני נזק טיפוסיים (כגון ניקור ענבים בחלק העליון של האשכול).

כיסוי הכרם והמטע ברשת ציפורים על שלד עמודים, בכרם ניתן לתמוך ברשת באמצעות הארכת עמודי ההדליה של הגפנים. בחממות נדרש איטום יסודי וכיסוי ברשתות של פתחי הכניסה והאוורור. לכידה במלכודות אפשרית, אך יעילותה מוגבלת.