כתבות רקע וקישורים
אודות האתר
צור קשר
אינדקס

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

בכל חלקי הארץ.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

אין

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

עטלף פרי מצוי

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

עטלפי פרי על תקרת מערה במחצבת כורכר
צילום: שמואל מורן
עטלף פרי מצוי
צילום: אליעזר גרליץ

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

.
.
.
.

בכל חלקי הארץ.

.
.
.
.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

נזקי אכילת עטלפים בפירות ליצ'י
צילום: שמואל מורן
שרידי פרי אכול במטע שסק
צילום: שמואל מורן

אין

.
.
.
.

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

כיסוי מטע שסק ברשת למניעת נזקי עטלפים
צילום: שמואל מורן
כיסוי עץ שסק ברשת להגנה מפני עטלפי פרי
צילום: שמואל מורן
עטלף פרי מצוי

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

בכל חלקי הארץ.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

אין

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.