כתבות רקע וקישורים
אודות האתר
צור קשר
אינדקס

צבי מצוי (מכפילי פרסה: פריים)

Gazella gazella (Artiodactyla: Bovidae)

שלב התפתחות הצמח: בכל שלבי הצמיחה

איבר הצמח: עלים וגזעים.

עריכה: שמואל מורן

 הצבאים גורמים לנזקים לכל הגידולים בשדות ובמטעים.

 

אורך הגוף של הצבי הוא 1 מטר, ומשקלו 20–25 ק"ג. צבע הפרווה חום-אפור ופס כהה בתחתית צידי הבטן מבדיל בין הגוף לבטן הלבנה. הזנב שחור. לזכר זוג קרניים באורך עד 30 ס"מ ועליהן עד 20 טבעות בולטות. לנקבה קרניים דקות יותר ושבירות. הצבי חי בשטחים פתוחים, פעיל ביום וניזון מצמחים עשבוניים. בקיץ הוא ניזון גם מצמחי תרבות וצמחים רב-שנתיים. הצורך שלו במים מסופק באמצעות שתייה, טל ואכילת צמחים. יש לו כושר ריצה וקפיצה מעולים. חושי הראיה, הריח והשמע שלו מפותחים מאוד. הוא חי בעדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים) ועדרי נקבות עם עופרים. זכרים טריטוריאליים מסמנים את גבולות שטחיהם בתחנות ריח של גללים ושתן. הם מסמנים את הגבולות גם בהפרשות ריח מבלוטות שעל מצחם שאותן הם מורחים בשפשוף בסיס הקרניים על שיחים וענפי עצים נמוכים.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודש. הן ממליטות עופר אחד בשנה. באזורים הגובלים בשטחים חקלאיים (כגון רמות יששכר) מתרחשות המלטות לאורך כל השנה, עם שיא גבוה באביב ושיא נמוך יותר בסתיו. באזורים אלה גם נקבות בנות 6–12 חודשים מתעברות.

השפעות סביבתיות אין הם מתרגלים לקרבת בני-אדם. הם רואים בבני-אדם איום שנמצא ביחס ישר למידת הנוכחות האנושית בשטח.

בכל חלקי הארץ, פרט לנגב.

זכרים טריטוריאליים גורמים נזקי שבירת ענפים ופגיעה בקליפת הגזע של עצי פרי צעירים עקב  שפשוף בסיס הקרניים שלהם בענפים ובגזע לסימון טריטוריה. בקיץ, הם ניזונים מהעלים והענפים של עצי פרי צעירים.   

הם אוכלים נבטים וצמחים של ירקות (אבטיח, סלק, כרישה וכו') וגידולי שדה (תירס, חמניות, כותנה וכו'). בחורף גורמים נזקי אכילה לחיטה, נוריות וכלניות.

צבי מצוי הוא חיית בר מוגנת.

ניטור הצבאים חוששים מבני-אדם וממהרים לברוח מהם. זיהוי שלהם בסביבה חקלאית נעשה ע"פ תחנות הריח, עקבות ונזקים טיפוסיים.

בדרך כלל הם רועים בשטחי בור. כאשר צפיפות אוכלוסייה עולה מעל לכושר הנשיאה של הסביבה, הם גורמים נזקים לגידולים חקלאיים סמוכים. הרשויות מווסתות את רמת האוכלוסייה באמצעות ציד בהתאם לכושר הנשיאה של הסביבה.

ניתן למנוע את נזקי הצבאים ע"י ריסוס בחומרים דוחים. החומרים הפעילים תיראם וקפסאיצין משמשים לדחייתם. אסור להשתמש בחומרים אלה על מוצרים חקלאיים המיועדים לצריכת האדם. מותר להשתמש בהם להגנה על נבטים ועל עצים צעירים. בעצים מטפלים בחומר הדוחה עד לגובה שאליו מגיעים הצבאים כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. החומרים הדוחים אינם נותנים הגנה לעצים מנזקים שנגרמים משפשוף בסיס הקרניים של הצבאים.

גדרות רשת מחומרים שונים בעלות קוטר חורים קטן מ-10 ס"מ וגובה מעל 160 ס"מ מונעות חדירה של צבאים לחלקות חקלאיות. רשת פלסטיק קלה וזולה יחסית אך היא חייבת להיות חזקה ועמידה לקרינת השמש. חשוב להדק את הגדר לקרקע למנוע את מעבר הצבאים בין הגדר לקרקע. שרוול הגנה לשתילי עצים אינו מונע נזקי צבאים. אפשר לתת הגנה פרטנית לעצים באמצעות רשת שמקיפה אותם. גדר חשמלית בעלת תיל התחתון בגובה 20 ס"מ מעל הקרקע ותיל עליון מעל גובה 160 ס"מ יעילות במניעת חדירת צבאים לחלקות חקלאיות. מומלץ להשתמש בתילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או בחבלים (polyrope).

צבי מצוי

צבי מצוי (מכפילי פרסה: פריים)

Gazella gazella (Artiodactyla: Bovidae)

שלב התפתחות הצמח: בכל שלבי הצמיחה

איבר הצמח: עלים וגזעים.

עריכה: שמואל מורן

 הצבאים גורמים לנזקים לכל הגידולים בשדות ובמטעים.

 

אורך הגוף של הצבי הוא 1 מטר, ומשקלו 20–25 ק"ג. צבע הפרווה חום-אפור ופס כהה בתחתית צידי הבטן מבדיל בין הגוף לבטן הלבנה. הזנב שחור. לזכר זוג קרניים באורך עד 30 ס"מ ועליהן עד 20 טבעות בולטות. לנקבה קרניים דקות יותר ושבירות. הצבי חי בשטחים פתוחים, פעיל ביום וניזון מצמחים עשבוניים. בקיץ הוא ניזון גם מצמחי תרבות וצמחים רב-שנתיים. הצורך שלו במים מסופק באמצעות שתייה, טל ואכילת צמחים. יש לו כושר ריצה וקפיצה מעולים. חושי הראיה, הריח והשמע שלו מפותחים מאוד. הוא חי בעדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים) ועדרי נקבות עם עופרים. זכרים טריטוריאליים מסמנים את גבולות שטחיהם בתחנות ריח של גללים ושתן. הם מסמנים את הגבולות גם בהפרשות ריח מבלוטות שעל מצחם שאותן הם מורחים בשפשוף בסיס הקרניים על שיחים וענפי עצים נמוכים.

צבי ישראלי מצוי
צילום: גיא חיימוביץ
תחנת ריח של צבי
צילום: שמואל מורן

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודש. הן ממליטות עופר אחד בשנה. באזורים הגובלים בשטחים חקלאיים (כגון רמות יששכר) מתרחשות המלטות לאורך כל השנה, עם שיא גבוה באביב ושיא נמוך יותר בסתיו. באזורים אלה גם נקבות בנות 6–12 חודשים מתעברות.

.
.
.
.

השפעות סביבתיות אין הם מתרגלים לקרבת בני-אדם. הם רואים בבני-אדם איום שנמצא ביחס ישר למידת הנוכחות האנושית בשטח.

.
.
.
.

בכל חלקי הארץ, פרט לנגב.

.
.
.
.

 

 

 

אכילת חיטה על ידי צבאים.

צילום: שמואל מורן

אכילת של צמח נורית עי"י צבי(ראה חץ צהוב)
צילום: שמואל מורן
אכילת נצר של חציל ע"י צבי
צילום: שמואל מורן

זכרים טריטוריאליים גורמים נזקי שבירת ענפים ופגיעה בקליפת הגזע של עצי פרי צעירים עקב  שפשוף בסיס הקרניים שלהם בענפים ובגזע לסימון טריטוריה. בקיץ, הם ניזונים מהעלים והענפים של עצי פרי צעירים.   

הם אוכלים נבטים וצמחים של ירקות (אבטיח, סלק, כרישה וכו') וגידולי שדה (תירס, חמניות, כותנה וכו'). בחורף גורמים נזקי אכילה לחיטה, נוריות וכלניות.

שפשוף קליפת גזעי עצים בקרניים של זכרים טריטוריאליים. א. תפוח. ב. אבוקדו.
צילום: שמואל מורן
התייבשות ענפים בגלל שפשוף קרניים ואכילת עלים של שתיל עץ הדר המוגן בשרוול נטיעה.
צילום: שמואל מורן

צבי מצוי הוא חיית בר מוגנת.

ניטור הצבאים חוששים מבני-אדם וממהרים לברוח מהם. זיהוי שלהם בסביבה חקלאית נעשה ע"פ תחנות הריח, עקבות ונזקים טיפוסיים.

.
.
.
.

בדרך כלל הם רועים בשטחי בור. כאשר צפיפות אוכלוסייה עולה מעל לכושר הנשיאה של הסביבה, הם גורמים נזקים לגידולים חקלאיים סמוכים. הרשויות מווסתות את רמת האוכלוסייה באמצעות ציד בהתאם לכושר הנשיאה של הסביבה.

.
.
.
.

ניתן למנוע את נזקי הצבאים ע"י ריסוס בחומרים דוחים. החומרים הפעילים תיראם וקפסאיצין משמשים לדחייתם. אסור להשתמש בחומרים אלה על מוצרים חקלאיים המיועדים לצריכת האדם. מותר להשתמש בהם להגנה על נבטים ועל עצים צעירים. בעצים מטפלים בחומר הדוחה עד לגובה שאליו מגיעים הצבאים כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. החומרים הדוחים אינם נותנים הגנה לעצים מנזקים שנגרמים משפשוף בסיס הקרניים של הצבאים.

.
.
.
.

גדרות רשת מחומרים שונים בעלות קוטר חורים קטן מ-10 ס"מ וגובה מעל 160 ס"מ מונעות חדירה של צבאים לחלקות חקלאיות. רשת פלסטיק קלה וזולה יחסית אך היא חייבת להיות חזקה ועמידה לקרינת השמש. חשוב להדק את הגדר לקרקע למנוע את מעבר הצבאים בין הגדר לקרקע. שרוול הגנה לשתילי עצים אינו מונע נזקי צבאים. אפשר לתת הגנה פרטנית לעצים באמצעות רשת שמקיפה אותם. גדר חשמלית בעלת תיל התחתון בגובה 20 ס"מ מעל הקרקע ותיל עליון מעל גובה 160 ס"מ יעילות במניעת חדירת צבאים לחלקות חקלאיות. מומלץ להשתמש בתילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או בחבלים (polyrope).

גדר רשת פלסטית להגנת מטע צעיר מפני צבאים
צילום: שמואל מורן
הגנה על עצים מפני צבאים ברשת פרטנית
צילום: שמואל מורן
Gazella gazelle
"צבי מצוי"
gazelle
"Mountain Gazelle"
צבי מצוי

צבי מצוי (מכפילי פרסה: פריים)

Gazella gazella (Artiodactyla: Bovidae)

שלב התפתחות הצמח: בכל שלבי הצמיחה

איבר הצמח: עלים וגזעים.

עריכה: שמואל מורן

 הצבאים גורמים לנזקים לכל הגידולים בשדות ובמטעים.

 

אורך הגוף של הצבי הוא 1 מטר, ומשקלו 20–25 ק"ג. צבע הפרווה חום-אפור ופס כהה בתחתית צידי הבטן מבדיל בין הגוף לבטן הלבנה. הזנב שחור. לזכר זוג קרניים באורך עד 30 ס"מ ועליהן עד 20 טבעות בולטות. לנקבה קרניים דקות יותר ושבירות. הצבי חי בשטחים פתוחים, פעיל ביום וניזון מצמחים עשבוניים. בקיץ הוא ניזון גם מצמחי תרבות וצמחים רב-שנתיים. הצורך שלו במים מסופק באמצעות שתייה, טל ואכילת צמחים. יש לו כושר ריצה וקפיצה מעולים. חושי הראיה, הריח והשמע שלו מפותחים מאוד. הוא חי בעדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים) ועדרי נקבות עם עופרים. זכרים טריטוריאליים מסמנים את גבולות שטחיהם בתחנות ריח של גללים ושתן. הם מסמנים את הגבולות גם בהפרשות ריח מבלוטות שעל מצחם שאותן הם מורחים בשפשוף בסיס הקרניים על שיחים וענפי עצים נמוכים.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודש. הן ממליטות עופר אחד בשנה. באזורים הגובלים בשטחים חקלאיים (כגון רמות יששכר) מתרחשות המלטות לאורך כל השנה, עם שיא גבוה באביב ושיא נמוך יותר בסתיו. באזורים אלה גם נקבות בנות 6–12 חודשים מתעברות.

השפעות סביבתיות אין הם מתרגלים לקרבת בני-אדם. הם רואים בבני-אדם איום שנמצא ביחס ישר למידת הנוכחות האנושית בשטח.

בכל חלקי הארץ, פרט לנגב.

 

 

 

אכילת חיטה על ידי צבאים.

צילום: שמואל מורן

זכרים טריטוריאליים גורמים נזקי שבירת ענפים ופגיעה בקליפת הגזע של עצי פרי צעירים עקב  שפשוף בסיס הקרניים שלהם בענפים ובגזע לסימון טריטוריה. בקיץ, הם ניזונים מהעלים והענפים של עצי פרי צעירים.   

הם אוכלים נבטים וצמחים של ירקות (אבטיח, סלק, כרישה וכו') וגידולי שדה (תירס, חמניות, כותנה וכו'). בחורף גורמים נזקי אכילה לחיטה, נוריות וכלניות.

צבי מצוי הוא חיית בר מוגנת.

ניטור הצבאים חוששים מבני-אדם וממהרים לברוח מהם. זיהוי שלהם בסביבה חקלאית נעשה ע"פ תחנות הריח, עקבות ונזקים טיפוסיים.

בדרך כלל הם רועים בשטחי בור. כאשר צפיפות אוכלוסייה עולה מעל לכושר הנשיאה של הסביבה, הם גורמים נזקים לגידולים חקלאיים סמוכים. הרשויות מווסתות את רמת האוכלוסייה באמצעות ציד בהתאם לכושר הנשיאה של הסביבה.

ניתן למנוע את נזקי הצבאים ע"י ריסוס בחומרים דוחים. החומרים הפעילים תיראם וקפסאיצין משמשים לדחייתם. אסור להשתמש בחומרים אלה על מוצרים חקלאיים המיועדים לצריכת האדם. מותר להשתמש בהם להגנה על נבטים ועל עצים צעירים. בעצים מטפלים בחומר הדוחה עד לגובה שאליו מגיעים הצבאים כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. החומרים הדוחים אינם נותנים הגנה לעצים מנזקים שנגרמים משפשוף בסיס הקרניים של הצבאים.

גדרות רשת מחומרים שונים בעלות קוטר חורים קטן מ-10 ס"מ וגובה מעל 160 ס"מ מונעות חדירה של צבאים לחלקות חקלאיות. רשת פלסטיק קלה וזולה יחסית אך היא חייבת להיות חזקה ועמידה לקרינת השמש. חשוב להדק את הגדר לקרקע למנוע את מעבר הצבאים בין הגדר לקרקע. שרוול הגנה לשתילי עצים אינו מונע נזקי צבאים. אפשר לתת הגנה פרטנית לעצים באמצעות רשת שמקיפה אותם. גדר חשמלית בעלת תיל התחתון בגובה 20 ס"מ מעל הקרקע ותיל עליון מעל גובה 160 ס"מ יעילות במניעת חדירת צבאים לחלקות חקלאיות. מומלץ להשתמש בתילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או בחבלים (polyrope).

Gazella gazelle
"צבי מצוי"
gazelle
"Mountain Gazelle"

 

 

 

אכילת חיטה על ידי צבאים.

צילום: שמואל מורן

צבי מצוי

צבי מצוי (מכפילי פרסה: פריים)

Gazella gazella (Artiodactyla: Bovidae)

שלב התפתחות הצמח: בכל שלבי הצמיחה

איבר הצמח: עלים וגזעים.

עריכה: שמואל מורן

 הצבאים גורמים לנזקים לכל הגידולים בשדות ובמטעים.

 

אורך הגוף של הצבי הוא 1 מטר, ומשקלו 20–25 ק"ג. צבע הפרווה חום-אפור ופס כהה בתחתית צידי הבטן מבדיל בין הגוף לבטן הלבנה. הזנב שחור. לזכר זוג קרניים באורך עד 30 ס"מ ועליהן עד 20 טבעות בולטות. לנקבה קרניים דקות יותר ושבירות. הצבי חי בשטחים פתוחים, פעיל ביום וניזון מצמחים עשבוניים. בקיץ הוא ניזון גם מצמחי תרבות וצמחים רב-שנתיים. הצורך שלו במים מסופק באמצעות שתייה, טל ואכילת צמחים. יש לו כושר ריצה וקפיצה מעולים. חושי הראיה, הריח והשמע שלו מפותחים מאוד. הוא חי בעדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים) ועדרי נקבות עם עופרים. זכרים טריטוריאליים מסמנים את גבולות שטחיהם בתחנות ריח של גללים ושתן. הם מסמנים את הגבולות גם בהפרשות ריח מבלוטות שעל מצחם שאותן הם מורחים בשפשוף בסיס הקרניים על שיחים וענפי עצים נמוכים.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודש. הן ממליטות עופר אחד בשנה. באזורים הגובלים בשטחים חקלאיים (כגון רמות יששכר) מתרחשות המלטות לאורך כל השנה, עם שיא גבוה באביב ושיא נמוך יותר בסתיו. באזורים אלה גם נקבות בנות 6–12 חודשים מתעברות.

השפעות סביבתיות אין הם מתרגלים לקרבת בני-אדם. הם רואים בבני-אדם איום שנמצא ביחס ישר למידת הנוכחות האנושית בשטח.

בכל חלקי הארץ, פרט לנגב.

 

 

 

אכילת חיטה על ידי צבאים.

צילום: שמואל מורן

זכרים טריטוריאליים גורמים נזקי שבירת ענפים ופגיעה בקליפת הגזע של עצי פרי צעירים עקב  שפשוף בסיס הקרניים שלהם בענפים ובגזע לסימון טריטוריה. בקיץ, הם ניזונים מהעלים והענפים של עצי פרי צעירים.   

הם אוכלים נבטים וצמחים של ירקות (אבטיח, סלק, כרישה וכו') וגידולי שדה (תירס, חמניות, כותנה וכו'). בחורף גורמים נזקי אכילה לחיטה, נוריות וכלניות.

צבי מצוי הוא חיית בר מוגנת.

ניטור הצבאים חוששים מבני-אדם וממהרים לברוח מהם. זיהוי שלהם בסביבה חקלאית נעשה ע"פ תחנות הריח, עקבות ונזקים טיפוסיים.

בדרך כלל הם רועים בשטחי בור. כאשר צפיפות אוכלוסייה עולה מעל לכושר הנשיאה של הסביבה, הם גורמים נזקים לגידולים חקלאיים סמוכים. הרשויות מווסתות את רמת האוכלוסייה באמצעות ציד בהתאם לכושר הנשיאה של הסביבה.

ניתן למנוע את נזקי הצבאים ע"י ריסוס בחומרים דוחים. החומרים הפעילים תיראם וקפסאיצין משמשים לדחייתם. אסור להשתמש בחומרים אלה על מוצרים חקלאיים המיועדים לצריכת האדם. מותר להשתמש בהם להגנה על נבטים ועל עצים צעירים. בעצים מטפלים בחומר הדוחה עד לגובה שאליו מגיעים הצבאים כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. החומרים הדוחים אינם נותנים הגנה לעצים מנזקים שנגרמים משפשוף בסיס הקרניים של הצבאים.

גדרות רשת מחומרים שונים בעלות קוטר חורים קטן מ-10 ס"מ וגובה מעל 160 ס"מ מונעות חדירה של צבאים לחלקות חקלאיות. רשת פלסטיק קלה וזולה יחסית אך היא חייבת להיות חזקה ועמידה לקרינת השמש. חשוב להדק את הגדר לקרקע למנוע את מעבר הצבאים בין הגדר לקרקע. שרוול הגנה לשתילי עצים אינו מונע נזקי צבאים. אפשר לתת הגנה פרטנית לעצים באמצעות רשת שמקיפה אותם. גדר חשמלית בעלת תיל התחתון בגובה 20 ס"מ מעל הקרקע ותיל עליון מעל גובה 160 ס"מ יעילות במניעת חדירת צבאים לחלקות חקלאיות. מומלץ להשתמש בתילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או בחבלים (polyrope).

Gazella gazelle
"צבי מצוי"
gazelle
"Mountain Gazelle"
צבי מצוי

צבי מצוי (מכפילי פרסה: פריים)

Gazella gazella (Artiodactyla: Bovidae)

שלב התפתחות הצמח: בכל שלבי הצמיחה

איבר הצמח: עלים וגזעים.

עריכה: שמואל מורן

 הצבאים גורמים לנזקים לכל הגידולים בשדות ובמטעים.

 

אורך הגוף של הצבי הוא 1 מטר, ומשקלו 20–25 ק"ג. צבע הפרווה חום-אפור ופס כהה בתחתית צידי הבטן מבדיל בין הגוף לבטן הלבנה. הזנב שחור. לזכר זוג קרניים באורך עד 30 ס"מ ועליהן עד 20 טבעות בולטות. לנקבה קרניים דקות יותר ושבירות. הצבי חי בשטחים פתוחים, פעיל ביום וניזון מצמחים עשבוניים. בקיץ הוא ניזון גם מצמחי תרבות וצמחים רב-שנתיים. הצורך שלו במים מסופק באמצעות שתייה, טל ואכילת צמחים. יש לו כושר ריצה וקפיצה מעולים. חושי הראיה, הריח והשמע שלו מפותחים מאוד. הוא חי בעדרי זכרים, עדרי צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים) ועדרי נקבות עם עופרים. זכרים טריטוריאליים מסמנים את גבולות שטחיהם בתחנות ריח של גללים ושתן. הם מסמנים את הגבולות גם בהפרשות ריח מבלוטות שעל מצחם שאותן הם מורחים בשפשוף בסיס הקרניים על שיחים וענפי עצים נמוכים.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודש. הן ממליטות עופר אחד בשנה. באזורים הגובלים בשטחים חקלאיים (כגון רמות יששכר) מתרחשות המלטות לאורך כל השנה, עם שיא גבוה באביב ושיא נמוך יותר בסתיו. באזורים אלה גם נקבות בנות 6–12 חודשים מתעברות.

השפעות סביבתיות אין הם מתרגלים לקרבת בני-אדם. הם רואים בבני-אדם איום שנמצא ביחס ישר למידת הנוכחות האנושית בשטח.

בכל חלקי הארץ, פרט לנגב.

 

 

 

אכילת חיטה על ידי צבאים.

צילום: שמואל מורן

זכרים טריטוריאליים גורמים נזקי שבירת ענפים ופגיעה בקליפת הגזע של עצי פרי צעירים עקב  שפשוף בסיס הקרניים שלהם בענפים ובגזע לסימון טריטוריה. בקיץ, הם ניזונים מהעלים והענפים של עצי פרי צעירים.   

הם אוכלים נבטים וצמחים של ירקות (אבטיח, סלק, כרישה וכו') וגידולי שדה (תירס, חמניות, כותנה וכו'). בחורף גורמים נזקי אכילה לחיטה, נוריות וכלניות.

צבי מצוי הוא חיית בר מוגנת.

ניטור הצבאים חוששים מבני-אדם וממהרים לברוח מהם. זיהוי שלהם בסביבה חקלאית נעשה ע"פ תחנות הריח, עקבות ונזקים טיפוסיים.

בדרך כלל הם רועים בשטחי בור. כאשר צפיפות אוכלוסייה עולה מעל לכושר הנשיאה של הסביבה, הם גורמים נזקים לגידולים חקלאיים סמוכים. הרשויות מווסתות את רמת האוכלוסייה באמצעות ציד בהתאם לכושר הנשיאה של הסביבה.

ניתן למנוע את נזקי הצבאים ע"י ריסוס בחומרים דוחים. החומרים הפעילים תיראם וקפסאיצין משמשים לדחייתם. אסור להשתמש בחומרים אלה על מוצרים חקלאיים המיועדים לצריכת האדם. מותר להשתמש בהם להגנה על נבטים ועל עצים צעירים. בעצים מטפלים בחומר הדוחה עד לגובה שאליו מגיעים הצבאים כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. החומרים הדוחים אינם נותנים הגנה לעצים מנזקים שנגרמים משפשוף בסיס הקרניים של הצבאים.

גדרות רשת מחומרים שונים בעלות קוטר חורים קטן מ-10 ס"מ וגובה מעל 160 ס"מ מונעות חדירה של צבאים לחלקות חקלאיות. רשת פלסטיק קלה וזולה יחסית אך היא חייבת להיות חזקה ועמידה לקרינת השמש. חשוב להדק את הגדר לקרקע למנוע את מעבר הצבאים בין הגדר לקרקע. שרוול הגנה לשתילי עצים אינו מונע נזקי צבאים. אפשר לתת הגנה פרטנית לעצים באמצעות רשת שמקיפה אותם. גדר חשמלית בעלת תיל התחתון בגובה 20 ס"מ מעל הקרקע ותיל עליון מעל גובה 160 ס"מ יעילות במניעת חדירת צבאים לחלקות חקלאיות. מומלץ להשתמש בתילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או בחבלים (polyrope).

Gazella gazelle
"צבי מצוי"
gazelle
"Mountain Gazelle"