הוא סוג של אייל שעובר אקלום מחדש בכרמל ובגליל העליון. לזכר קרניים מסועפות, גובהו 80–100 ס"מ. אורכו 2 מ', ומשקלו 100 ק"ג. הנקבות קטנות מהזכרים ואין להן קרניים. הקרניים הן תוספות גרמיות על עצמות מצח הגולגולת, והן עטופות עור. בכל שנה בפברואר נושרות הקרניים וצומחות מחדש עד שהן מגיעות לאורכן המלא ביולי. בסיום גדילת הכרניים העור שמכסה אותן מתייבש ומתבלה. הם מחככים את הקרניים בענפים וגזעים כדי להסיר את שאריות העור. הקרניים של זכרים בני שנה קצרות ולא מסועפות. כל שנה נוסף סעיף חדש לקרניים. צבע פרוותו בחורף חום-אפור ובקיץ חום-כתום עם נקודות לבנות על הגב. יש לו פס לבן בצד הגוף וגחונו לבן. הוא חי בעדרים קטנים ביערות וחורשים וניזון מעשב, עלים וענפים. הוא יכול לקפוץ מעל גדרות גבוהות.

ההזדווגות חלה בסתיו. הזכר השליט מפרה את הנקבות ומונע מזכרים אחרים להתקרב אליהן. הנקבה ממליטה עופר אחד או שניים בשנה. העופרים נולדים בתחילת הקיץ וצבעם כהה מהבוגרים, ויש להם כתמים בהירים רבים. תוחלת החיים שלהם כ-16 שנים.

בגליל המערבי, בנחל כזיב ובפארק גורן, בין מושב עבדון במערב למצפה אבירים ומעלות במזרח. 

השבה לטבע על ידי רשות הטבע והגנים.

אכילת עלים וענפים רכים ונזקי שפשוף הקרניים של הזכרים בגזעים במטעי תפוח, אפרסק, זית ואבוקדו.

ענף עץ זית שנפגע משפשוף קרניים של יחמור.

צילום: שמואל מורן.

זיהוי גללים ונזקים טיפוסיים

צפוי שניתן למנוע את נזקי היחמורים ע"י ריסוס בחומרים דוחים (תיראם וקפסאיצין) שמשמשים לדחייתם של צבאים. עד כה לא נבדקה יעילותם למניעת נזקי יחמורים בתנאי ישראל. לכן הם עדיין אינם מורשים לשימוש לדחיית יחמורים.

גובה רשתות ההגנה ליחמורים צריך להיות בין 2.5 ל-3.0 מ'. מומלץ להוסיף חוטי תיל דוקרני בחלק העליון של הרשת. השערים צריכים להיות בגובה הגדר. ניתן למנוע את כניסתם בשער בשיטה שמונעת כניסת בקר (cattle guards, גלילים אופקיים עם מרווחים ביניהם המותקנים מעל בור בכניסה). ניתן להשתמש בגדרות חשמליים עם תילים מוליכים קלועים בסרטים סינתטיים (polytape) או חבלים (polyrope). ניתן להגביר את יעילות הגדר החשמלית על ידי תלית פיתיון מזון (למשל חמאת בוטנים מדוללת מרוחה על רדיד אלומיניום) בגובה אפו של היחמור. הפיתיון מושך את היחמור לגעת בתיל החשמלי בלשונו או באפו. גם תוספת של תכשיר דוחה משפרת את יעילותה של הגדר החשמלית.