Nutria, Coypu
נוטריה (מכרסמים: נוטריים)
Myocastor coypus (Rodentia: Capromyidae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: כל חלקי הצמח
מכרסם גדול החי בנחלים, אגמים ובריכות דגים, ומזיק לגידולים חקלאיים הסמוכים ולגדות.
עריכה: שמואל מורן
אורך גופה 60–80 ס"מ. אורך זנבה 40 ס"מ, והוא מעוגל ומכוסה קשקשים וזיפים דלילים. משקלה הבוגר 7–9 ק"ג. הרגלים קצרות ובעלות חמש אצבעות. ארבע אצבעות של הרגלים האחוריות מחוברות בקרום שחיה. הראש גדול והאוזניים קטנות. השיניים החותכות בולטות וצבען כתום-בהיר. צבע הפרווה משחור עד חום. הפרווה צפופה ועדינה, ומתוכה בולטות שערות ארוכות וקשות. השערות באזור החרטום לבנות.
מתגוררת במחילות באדמה במקומות בהם יש שיפוע חד, כמו גדות נחלים וסוללות של תעלות ניקוז עם צמחייה צפופה. פתחי המחילות בקוטר 30–40 ס"מ נמצאים בגובה פני המים. המחילה יכולה להיות בעלת פתח אחד או מספר פתחים. לרוב אורך המחילות בין 1.2 מ' עד 1.8 מ'. היא בונה גם מעין רפסודה מעוגלת מצמחים במים רדודים שמשמשת כמקום אכילה, מנוחה והמלטה. בשעת סכנה היא נמלטת לתוך המים. כשהיא שוחה אפה, אוזניה ונחיריה נמצאים מעל המים. היא פעילת לילה ובדרך כלל שטח המחיה שלה הוא בין 100 ל-200 מ' מהמחילה.
היא חופרת בקרקע ומוציאה שורשים ופקעות וניזונה גם מגבעולים ועלים.
כרסום הצמחייה בשדות תבואה ומספוא, במקשאות ובשטחי ירקות. במטעים נאכל הפרי הנמוך.
חפירת המחילות בדפנות בריכות דגים ומאגרי מים גורמת להתמוטטות הדופן. במאגרי מים הן עלולים לגרום לנזילות. הן מכרסמות כבלי חשמל בבריכות הדגים.
העברת מחלות זואונוטיות: משמשת נשא למיקרואורגניזמים הגורמים טוקסופלסמה (Toxoplasma gondii), עכברת (לפטוספירוזיס, Leptospira spp.) וכנראה גם כלמידיה (Clamydia psittaci). משמשת נשא לתולעים טפילות כגון הנמטודה Strongyloides myopotami ועלקת הבילהרציה (Schistosoma mansoni).
Nutria, Coypu
נוטריה (מכרסמים: נוטריים)
Myocastor coypus (Rodentia: Capromyidae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: כל חלקי הצמח
מכרסם גדול החי בנחלים, אגמים ובריכות דגים, ומזיק לגידולים חקלאיים הסמוכים ולגדות.
עריכה: שמואל מורן
אורך גופה 60–80 ס"מ. אורך זנבה 40 ס"מ, והוא מעוגל ומכוסה קשקשים וזיפים דלילים. משקלה הבוגר 7–9 ק"ג. הרגלים קצרות ובעלות חמש אצבעות. ארבע אצבעות של הרגלים האחוריות מחוברות בקרום שחיה. הראש גדול והאוזניים קטנות. השיניים החותכות בולטות וצבען כתום-בהיר. צבע הפרווה משחור עד חום. הפרווה צפופה ועדינה, ומתוכה בולטות שערות ארוכות וקשות. השערות באזור החרטום לבנות.
מתגוררת במחילות באדמה במקומות בהם יש שיפוע חד, כמו גדות נחלים וסוללות של תעלות ניקוז עם צמחייה צפופה. פתחי המחילות בקוטר 30–40 ס"מ נמצאים בגובה פני המים. המחילה יכולה להיות בעלת פתח אחד או מספר פתחים. לרוב אורך המחילות בין 1.2 מ' עד 1.8 מ'. היא בונה גם מעין רפסודה מעוגלת מצמחים במים רדודים שמשמשת כמקום אכילה, מנוחה והמלטה. בשעת סכנה היא נמלטת לתוך המים. כשהיא שוחה אפה, אוזניה ונחיריה נמצאים מעל המים. היא פעילת לילה ובדרך כלל שטח המחיה שלה הוא בין 100 ל-200 מ' מהמחילה.
היא חופרת בקרקע ומוציאה שורשים ופקעות וניזונה גם מגבעולים ועלים.
מתרבה במשך כל השנה. מגיעה לבגרות מינית בגיל 4 חודשים. משך ההריון 130 יום. האם בונה קן המלטה. מספר הוולדות להמלטה הוא 4–5 ומשקלם כ-130 ג'. הוולדות בעלי פרווה מלאה, עיניהם פקוחות והם מסוגלים לשחות ולאכול מהצמחייה. בטבע מעריכים שהיא חיה עד שלוש שנים.
בכל שטחי בריכות הדגים והנחלים בארץ.
צמחים שנפגעים כל הגידולים (בעיקר דגניים, ירקות ועצי פרי) שגובלים במקווי מים.
כרסום הצמחייה בשדות תבואה ומספוא, במקשאות ובשטחי ירקות. במטעים נאכל הפרי הנמוך.
חפירת המחילות בדפנות בריכות דגים ומאגרי מים גורמת להתמוטטות הדופן. במאגרי מים הן עלולים לגרום לנזילות. הן מכרסמות כבלי חשמל בבריכות הדגים.
העברת מחלות זואונוטיות: משמשת נשא למיקרואורגניזמים הגורמים טוקסופלסמה (Toxoplasma gondii), עכברת (לפטוספירוזיס, Leptospira spp.) וכנראה גם כלמידיה (Clamydia psittaci). משמשת נשא לתולעים טפילות כגון הנמטודה Strongyloides myopotami ועלקת הבילהרציה (Schistosoma mansoni).
זיהוי שבילי תנועה ממחילות המגורים שלהן אל השדה. הגללים שלה באורך 5–6 ס"מ, והם בעלי קצה אחד מחודד (ראה תמונה).
אין
היא מוגדרת בתקנות להגנת חיות הבר כמזיק ולכן מותר לצוד אותה על-ידי ציידים מורשים. ניתן ללכוד אותה במלכודות כלוב לא קטלניות.
Nutria, Coypu
נוטריה (מכרסמים: נוטריים)
Myocastor coypus (Rodentia: Capromyidae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: כל חלקי הצמח
מכרסם גדול החי בנחלים, אגמים ובריכות דגים, ומזיק לגידולים חקלאיים הסמוכים ולגדות.
עריכה: שמואל מורן
אורך גופה 60–80 ס"מ. אורך זנבה 40 ס"מ, והוא מעוגל ומכוסה קשקשים וזיפים דלילים. משקלה הבוגר 7–9 ק"ג. הרגלים קצרות ובעלות חמש אצבעות. ארבע אצבעות של הרגלים האחוריות מחוברות בקרום שחיה. הראש גדול והאוזניים קטנות. השיניים החותכות בולטות וצבען כתום-בהיר. צבע הפרווה משחור עד חום. הפרווה צפופה ועדינה, ומתוכה בולטות שערות ארוכות וקשות. השערות באזור החרטום לבנות.
מתגוררת במחילות באדמה במקומות בהם יש שיפוע חד, כמו גדות נחלים וסוללות של תעלות ניקוז עם צמחייה צפופה. פתחי המחילות בקוטר 30–40 ס"מ נמצאים בגובה פני המים. המחילה יכולה להיות בעלת פתח אחד או מספר פתחים. לרוב אורך המחילות בין 1.2 מ' עד 1.8 מ'. היא בונה גם מעין רפסודה מעוגלת מצמחים במים רדודים שמשמשת כמקום אכילה, מנוחה והמלטה. בשעת סכנה היא נמלטת לתוך המים. כשהיא שוחה אפה, אוזניה ונחיריה נמצאים מעל המים. היא פעילת לילה ובדרך כלל שטח המחיה שלה הוא בין 100 ל-200 מ' מהמחילה.
היא חופרת בקרקע ומוציאה שורשים ופקעות וניזונה גם מגבעולים ועלים.
מתרבה במשך כל השנה. מגיעה לבגרות מינית בגיל 4 חודשים. משך ההריון 130 יום. האם בונה קן המלטה. מספר הוולדות להמלטה הוא 4–5 ומשקלם כ-130 ג'. הוולדות בעלי פרווה מלאה, עיניהם פקוחות והם מסוגלים לשחות ולאכול מהצמחייה. בטבע מעריכים שהיא חיה עד שלוש שנים.
בכל שטחי בריכות הדגים והנחלים בארץ.
צמחים שנפגעים כל הגידולים (בעיקר דגניים, ירקות ועצי פרי) שגובלים במקווי מים.
כרסום הצמחייה בשדות תבואה ומספוא, במקשאות ובשטחי ירקות. במטעים נאכל הפרי הנמוך.
חפירת המחילות בדפנות בריכות דגים ומאגרי מים גורמת להתמוטטות הדופן. במאגרי מים הן עלולים לגרום לנזילות. הן מכרסמות כבלי חשמל בבריכות הדגים.
העברת מחלות זואונוטיות: משמשת נשא למיקרואורגניזמים הגורמים טוקסופלסמה (Toxoplasma gondii), עכברת (לפטוספירוזיס, Leptospira spp.) וכנראה גם כלמידיה (Clamydia psittaci). משמשת נשא לתולעים טפילות כגון הנמטודה Strongyloides myopotami ועלקת הבילהרציה (Schistosoma mansoni).
זיהוי שבילי תנועה ממחילות המגורים שלהן אל השדה. הגללים שלה באורך 5–6 ס"מ, והם בעלי קצה אחד מחודד (ראה תמונה).
אין
היא מוגדרת בתקנות להגנת חיות הבר כמזיק ולכן מותר לצוד אותה על-ידי ציידים מורשים. ניתן ללכוד אותה במלכודות כלוב לא קטלניות.