תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםחולדה מצויה (מכרסמים: עכבריים)
Rattus rattus (Rodentia: Muridae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: פרחים, פירות, גזעי עצים
מכרסם שגורם נזקים בפרדסים במטעים ובבתי צמיחה של פרחים.
עריכה: שמואל מורן
אורך הגוף של בוגרת הוא 17–20 ס"מ. משקל הנקבה 150 ג' והזכר 250 ג'. הזנב ארוך מהגוף. האוזניים והעיניים גדולות. צבע הגב חום-אפור וגחון דומה אך בהיר יותר. יש אוכלוסיות עם גב שחור וגחון לבן. הגללים מאורכים, דמויי גלעיני תמרים, באורך 10–15 מ"מ ורוחב 2–3 מ"מ. קוטר פתח המחילה של החולדה המצויה הוא 8–10 ס"מ. היא אוכלת-כל, עם העדפה למזון מן הצומח. היא ניזונה ממגוון גדול של מזונות: גרעינים, פירות, עלים, גבעולים, פטריות, חסרי חוליות וחולייתנים קטנים. היא טורפת גוזלים וביצים מקיני ציפורים על העצים. היא זקוקה לכמות מים גדולה שאותה היא מקבלת מהמזון הצמחי ומליקוק אגלי טל.
מחזור חיים הנקבה מגיעה לבגרות מינית בגיל 2–3 חודשים. משך ההריון 21–22 יום, 3–6 המלטות בשנה. בהמלטה 5–8 ולדות. הוולדות נולדים ערומים ועיוורים, ואורך זנבם כשליש מאורך הגוף. הזנב גדל במהירות, ומגיע בגיל היציאה מהקן לאורך העובר את אורך הגוף. הגורים עוזבים את הקן בגיל 3 שבועות. משך החיים בטבע פחות משנה. החולדות מתרבות במשך כל השנה, בדרך-כלל עם שיאים באביב ובסתיו.
השפעות סביבתיות:
מזיק נפוץ ביותר בחצרות משקים, לולים ורפתות, בבתי-אריזה, במחסנים ובעליות גג של בתי מגורים ומבני תעשייה. פרטים צעירים מהסביבה נכנסים לבתי צמיחה לגידול פרחים. בטבע החולדות מקננות גם על עצים וניזונות מצנוברי אצטרובלים בשלים ביערות אורן.
תרדמה - אין
נפוץ בכל חלקי הארץ.
צמחים שנפגעים פרחים, בננות, גזעי עצים. פירות אבוקדו, צבר, מקדמיה ושקד.
באספרגוס נאכלים השורשים המעובים והנצרים הצעירים. בעצבונית (Ruscus) וסהרון (Cocculus) נאכלים הנצרים הצעירים.
החולדות נכנסות לכיסוי הפלסטי של אשכולות הבננות כדי לקנן. הן מכרסמות את הפרי ומזהמות אותו בשתן וגללים.
הן מכרסמות את קליפת הגזע והענפים הראשיים של אשכוליות, לימונים ומנדרינות. הן מכרסמות קטעי קליפה בגודל שונה, לעתים עד כדי חיגור הגזע או הענפים. העצים הנפגעים בולטים בשטח כתוצאה מהצהבת העלים בכל העץ (בגלל חיגור הגזע) או בחלקים ממנו (בגלל חיגור ענפים) עד שהעץ או הענף מתייבש ומת.
הן מכרסמות במטעים פירות בשלים מסוגים שונים, כמו רימונים ומקדמיה. צורת האכילה של הפירות אופיינית למכרסמים, שמשאירים סימני כרסום של השיניים החותכות. הן גורמות לנזקים לפרי במטעי אבוקדו: בזן האס החולדות מכרסמות את הקליפה העבה עוד לפני הבשלת הפרי. במטעי צבר בנגב הן מקננות במחסה הענפים הקוצניים, ואוכלות את הפרי הבשל. החולדות מכרסמות פתח בקליפה הקשה של אגוז המקדמיה ואוכלות את תוכו. במטעי שקדים הן מכרסמות את התרמיל בקצהו, ודרך הפתח שנוצר שולפות את הגלעין ואוכלות אותו.
החולדות מכרסמות צינורות השקיה פלסטיים במטע ובפרדס. החורים בגדלים שונים ואינם סימטריים. אפשר להבחין בסימני השיניים החותכות בצינור. רוחב הכרסום של השן הוא 1.6 מ"מ.
העברת מחלות ליונקים אחרים : השתן מעביר את מחלת הלפטוספירוזיס (עכברת), ופרעושי החולדה עלולים להעביר טיפוס מוריני ואת מחלת הדבר.
באמצעות מלכודות עם פיתיונות או ע"פ סימני נזק.
בחממות, בתי רשת ובמנהרות עבירות משתמשים בפיתיונות עם תכשירים נוגדי קרישה. תכשירים אלה גורמים לתמותה תוך שלושה ימים אך לעתים התהליך נמשך עד חודש. במידה ויש חדירה של פרטים מהסביבה צריך להמשיך בפעולות ההדברה עד שהחדירה נפסקת. את הפיתיונות הרעילים מפזרים סמוך לסימני נזק, ליד פתחי מחילות, או בחלקת הגידול במרחק של 12–15 מטר בין מוקדי הפיזור. כאמצעי זהירות הפיתיונות מוכנסים לתיבות שמאפשרות רק את כניסת החולדות..
חולדה מצויה (מכרסמים: עכבריים)
Rattus rattus (Rodentia: Muridae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: פרחים, פירות, גזעי עצים
מכרסם שגורם נזקים בפרדסים במטעים ובבתי צמיחה של פרחים.
עריכה: שמואל מורן
אורך הגוף של בוגרת הוא 17–20 ס"מ. משקל הנקבה 150 ג' והזכר 250 ג'. הזנב ארוך מהגוף. האוזניים והעיניים גדולות. צבע הגב חום-אפור וגחון דומה אך בהיר יותר. יש אוכלוסיות עם גב שחור וגחון לבן. הגללים מאורכים, דמויי גלעיני תמרים, באורך 10–15 מ"מ ורוחב 2–3 מ"מ. קוטר פתח המחילה של החולדה המצויה הוא 8–10 ס"מ. היא אוכלת-כל, עם העדפה למזון מן הצומח. היא ניזונה ממגוון גדול של מזונות: גרעינים, פירות, עלים, גבעולים, פטריות, חסרי חוליות וחולייתנים קטנים. היא טורפת גוזלים וביצים מקיני ציפורים על העצים. היא זקוקה לכמות מים גדולה שאותה היא מקבלת מהמזון הצמחי ומליקוק אגלי טל.
מחזור חיים הנקבה מגיעה לבגרות מינית בגיל 2–3 חודשים. משך ההריון 21–22 יום, 3–6 המלטות בשנה. בהמלטה 5–8 ולדות. הוולדות נולדים ערומים ועיוורים, ואורך זנבם כשליש מאורך הגוף. הזנב גדל במהירות, ומגיע בגיל היציאה מהקן לאורך העובר את אורך הגוף. הגורים עוזבים את הקן בגיל 3 שבועות. משך החיים בטבע פחות משנה. החולדות מתרבות במשך כל השנה, בדרך-כלל עם שיאים באביב ובסתיו.
השפעות סביבתיות:
מזיק נפוץ ביותר בחצרות משקים, לולים ורפתות, בבתי-אריזה, במחסנים ובעליות גג של בתי מגורים ומבני תעשייה. פרטים צעירים מהסביבה נכנסים לבתי צמיחה לגידול פרחים. בטבע החולדות מקננות גם על עצים וניזונות מצנוברי אצטרובלים בשלים ביערות אורן.
תרדמה - אין
נפוץ בכל חלקי הארץ.
צמחים שנפגעים פרחים, בננות, גזעי עצים. פירות אבוקדו, צבר, מקדמיה ושקד.
באספרגוס נאכלים השורשים המעובים והנצרים הצעירים. בעצבונית (Ruscus) וסהרון (Cocculus) נאכלים הנצרים הצעירים.
החולדות נכנסות לכיסוי הפלסטי של אשכולות הבננות כדי לקנן. הן מכרסמות את הפרי ומזהמות אותו בשתן וגללים.
הן מכרסמות את קליפת הגזע והענפים הראשיים של אשכוליות, לימונים ומנדרינות. הן מכרסמות קטעי קליפה בגודל שונה, לעתים עד כדי חיגור הגזע או הענפים. העצים הנפגעים בולטים בשטח כתוצאה מהצהבת העלים בכל העץ (בגלל חיגור הגזע) או בחלקים ממנו (בגלל חיגור ענפים) עד שהעץ או הענף מתייבש ומת.
הן מכרסמות במטעים פירות בשלים מסוגים שונים, כמו רימונים ומקדמיה. צורת האכילה של הפירות אופיינית למכרסמים, שמשאירים סימני כרסום של השיניים החותכות. הן גורמות לנזקים לפרי במטעי אבוקדו: בזן האס החולדות מכרסמות את הקליפה העבה עוד לפני הבשלת הפרי. במטעי צבר בנגב הן מקננות במחסה הענפים הקוצניים, ואוכלות את הפרי הבשל. החולדות מכרסמות פתח בקליפה הקשה של אגוז המקדמיה ואוכלות את תוכו. במטעי שקדים הן מכרסמות את התרמיל בקצהו, ודרך הפתח שנוצר שולפות את הגלעין ואוכלות אותו.
החולדות מכרסמות צינורות השקיה פלסטיים במטע ובפרדס. החורים בגדלים שונים ואינם סימטריים. אפשר להבחין בסימני השיניים החותכות בצינור. רוחב הכרסום של השן הוא 1.6 מ"מ.
העברת מחלות ליונקים אחרים : השתן מעביר את מחלת הלפטוספירוזיס (עכברת), ופרעושי החולדה עלולים להעביר טיפוס מוריני ואת מחלת הדבר.
באמצעות מלכודות עם פיתיונות או ע"פ סימני נזק.
בחממות, בתי רשת ובמנהרות עבירות משתמשים בפיתיונות עם תכשירים נוגדי קרישה. תכשירים אלה גורמים לתמותה תוך שלושה ימים אך לעתים התהליך נמשך עד חודש. במידה ויש חדירה של פרטים מהסביבה צריך להמשיך בפעולות ההדברה עד שהחדירה נפסקת. את הפיתיונות הרעילים מפזרים סמוך לסימני נזק, ליד פתחי מחילות, או בחלקת הגידול במרחק של 12–15 מטר בין מוקדי הפיזור. כאמצעי זהירות הפיתיונות מוכנסים לתיבות שמאפשרות רק את כניסת החולדות..
חולדה מצויה (מכרסמים: עכבריים)
Rattus rattus (Rodentia: Muridae)
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח
איבר הצמח: פרחים, פירות, גזעי עצים
מכרסם שגורם נזקים בפרדסים במטעים ובבתי צמיחה של פרחים.
עריכה: שמואל מורן
אורך הגוף של בוגרת הוא 17–20 ס"מ. משקל הנקבה 150 ג' והזכר 250 ג'. הזנב ארוך מהגוף. האוזניים והעיניים גדולות. צבע הגב חום-אפור וגחון דומה אך בהיר יותר. יש אוכלוסיות עם גב שחור וגחון לבן. הגללים מאורכים, דמויי גלעיני תמרים, באורך 10–15 מ"מ ורוחב 2–3 מ"מ. קוטר פתח המחילה של החולדה המצויה הוא 8–10 ס"מ. היא אוכלת-כל, עם העדפה למזון מן הצומח. היא ניזונה ממגוון גדול של מזונות: גרעינים, פירות, עלים, גבעולים, פטריות, חסרי חוליות וחולייתנים קטנים. היא טורפת גוזלים וביצים מקיני ציפורים על העצים. היא זקוקה לכמות מים גדולה שאותה היא מקבלת מהמזון הצמחי ומליקוק אגלי טל.
מחזור חיים הנקבה מגיעה לבגרות מינית בגיל 2–3 חודשים. משך ההריון 21–22 יום, 3–6 המלטות בשנה. בהמלטה 5–8 ולדות. הוולדות נולדים ערומים ועיוורים, ואורך זנבם כשליש מאורך הגוף. הזנב גדל במהירות, ומגיע בגיל היציאה מהקן לאורך העובר את אורך הגוף. הגורים עוזבים את הקן בגיל 3 שבועות. משך החיים בטבע פחות משנה. החולדות מתרבות במשך כל השנה, בדרך-כלל עם שיאים באביב ובסתיו.
השפעות סביבתיות:
מזיק נפוץ ביותר בחצרות משקים, לולים ורפתות, בבתי-אריזה, במחסנים ובעליות גג של בתי מגורים ומבני תעשייה. פרטים צעירים מהסביבה נכנסים לבתי צמיחה לגידול פרחים. בטבע החולדות מקננות גם על עצים וניזונות מצנוברי אצטרובלים בשלים ביערות אורן.
תרדמה - אין
נפוץ בכל חלקי הארץ.
צמחים שנפגעים פרחים, בננות, גזעי עצים. פירות אבוקדו, צבר, מקדמיה ושקד.
באספרגוס נאכלים השורשים המעובים והנצרים הצעירים. בעצבונית (Ruscus) וסהרון (Cocculus) נאכלים הנצרים הצעירים.
החולדות נכנסות לכיסוי הפלסטי של אשכולות הבננות כדי לקנן. הן מכרסמות את הפרי ומזהמות אותו בשתן וגללים.
הן מכרסמות את קליפת הגזע והענפים הראשיים של אשכוליות, לימונים ומנדרינות. הן מכרסמות קטעי קליפה בגודל שונה, לעתים עד כדי חיגור הגזע או הענפים. העצים הנפגעים בולטים בשטח כתוצאה מהצהבת העלים בכל העץ (בגלל חיגור הגזע) או בחלקים ממנו (בגלל חיגור ענפים) עד שהעץ או הענף מתייבש ומת.
הן מכרסמות במטעים פירות בשלים מסוגים שונים, כמו רימונים ומקדמיה. צורת האכילה של הפירות אופיינית למכרסמים, שמשאירים סימני כרסום של השיניים החותכות. הן גורמות לנזקים לפרי במטעי אבוקדו: בזן האס החולדות מכרסמות את הקליפה העבה עוד לפני הבשלת הפרי. במטעי צבר בנגב הן מקננות במחסה הענפים הקוצניים, ואוכלות את הפרי הבשל. החולדות מכרסמות פתח בקליפה הקשה של אגוז המקדמיה ואוכלות את תוכו. במטעי שקדים הן מכרסמות את התרמיל בקצהו, ודרך הפתח שנוצר שולפות את הגלעין ואוכלות אותו.
החולדות מכרסמות צינורות השקיה פלסטיים במטע ובפרדס. החורים בגדלים שונים ואינם סימטריים. אפשר להבחין בסימני השיניים החותכות בצינור. רוחב הכרסום של השן הוא 1.6 מ"מ.
העברת מחלות ליונקים אחרים : השתן מעביר את מחלת הלפטוספירוזיס (עכברת), ופרעושי החולדה עלולים להעביר טיפוס מוריני ואת מחלת הדבר.
באמצעות מלכודות עם פיתיונות או ע"פ סימני נזק.
בחממות, בתי רשת ובמנהרות עבירות משתמשים בפיתיונות עם תכשירים נוגדי קרישה. תכשירים אלה גורמים לתמותה תוך שלושה ימים אך לעתים התהליך נמשך עד חודש. במידה ויש חדירה של פרטים מהסביבה צריך להמשיך בפעולות ההדברה עד שהחדירה נפסקת. את הפיתיונות הרעילים מפזרים סמוך לסימני נזק, ליד פתחי מחילות, או בחלקת הגידול במרחק של 12–15 מטר בין מוקדי הפיזור. כאמצעי זהירות הפיתיונות מוכנסים לתיבות שמאפשרות רק את כניסת החולדות..
