צרעות הדגן , דגנית הפסים  (דבוראים: הדגניתיים), דגנית שחורת-בטן  (דבוראים: הדגניתיים)

(wheat stem sawfly, (Cephus pygmaeus (Hymenoptera: Cephidae), (Trachelus tabidus (Hymenoptera: Cephidae

שלב התפתחות הצמח: השתבלות עד קציר

איבר הצמח: הקנה

עריכה: דוד בן-יקיר

מזיקים של חיטה ושעורה. הצרעות פעילות מסוף פברואר עד אמצע אפריל ומטילות בקנה. הזחל ניזון ומתפתח בתוך הקנה. בסוף התפתחותו הזחל יוצר תא תרדמה בבסיס הקנה וחותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. 

עריכה: דוד בן-יקיר

הבוגרים חסרי "שנץ" (הצרה בין החזה לבטן האופיינית לרב הצרעות). אורך גוף הבוגרים 10-7 מ"מ. קצה צינור ההטלה של הנקבה דמוי מסור בעזרתו היא חותכת קנה החיטה כדי להטיל בתוכו (שם עממי "צרעות מסור"\ “sawflies”). גוף הצרעות שחור עם 2 עד 3 פסי רוחב צהובים על הבטן (דגנית הפסים) או שני פסי אורך צהובים בצד התחתון של הבטן (דגנית שחורת-בטן). לזחלים רגלי חזה קטנות ואין להם רגליים מדומות.

הצרעה משלימה מחזור חיים אחד בשנה. הנקבות מטילות את ביציהן בגבעול בשלב ההשתבלות, מעל הפרק השלישי בקנה. כל נקבה מטילה במהלך חייה כ- 70-40 ביצים, 3-1 ביצים בקנה,  בדרך כלל רק זחל אחד משלים את התפתחותו בכל קנה. הזחל בוקע כעבור שבוע וניזון מהרקמה הפנימית של הקנה, זוחל ויורד עד לבסיס הקנה במשך כ- 5 שבועות. לפני הכניסה לתרדמה של קיץ-חורף, כ-9 חודשים, יוצר הזחל תא בבסיס הקנה. מעל התא הזחל חותך את הקנה, סותם את פתח התא מעליו בפקק של שיירי חומר צמחי ומכסה את עצמו ברקמת קורים שקופה, להלן "שארית הקנה"

נראה שאוכלוסיית הדגניות והנזקים שהן גורמות עולים בשנים ברוכות גשם. החלק הראשון של תרדמת הזחלים חל בחודשים חמים ויבשים (מאי-ספטמבר) והחלק השני בחודשים קרים וגשומים (אוקטובר-פברואר). לכן, תנאי האקלים המקומיים וסוג הקרקע משפיעים על הישרדות הזחלים בתרדמה.

מעבר הקיץ : זחלי הצרעות נמצאים בתרדמה כ-10 חודשים (אפריל עד פברואר) בשאריות הקנים. כ-80% מהזחלים מתים במהלך התרדמה, רובם מגורמים אביוטיים כגון חום, יובש (בקיץ) ורטיבות יתר (בחורף) וחלקם מטפילים וטורפים.                                 

גיחת צרעת הדגן מתא ההתגלמות

צילום: דוד בן-יקיר       

 אירופה, אפריקה, אסיה וצפון אמריקה.

תעופת בוגרים מסוף פברואר עד אמצע אפריל. נקודת אמצע הגיחה (הצטברות 50%) ושיא הלכידות במרץ. דגנית הפסים מגיחה לפני דגנית שחורת הבטן.

חיטה, שעורה.                                                                                                                                                                                                                 מצגת

הזחל שיוצר תא תרדמה בבסיס הקנה חותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. הנגיעות היא בדרך כלל במוקדים בשדה ולא בכולו.

לכידת בוגרים בתעופה באמצעות מלכודות דבק צהובות. דגימת שיעור נגיעות בקנים. הערכת שיעור הקנים שנפלו.

כשצפוי ששיעור הקנים שיפלו בשדה יעלה על  10%. 

יעילות נמוכה

הצרעה הטפילית Collyria calcitrator (ממשפחת Ichneumonidae) היא אויב טבעי יעיל של צרעות הדגן. נקבת הטפיל מטילה לתוך ביצת הדגנית. זחל הטפיל מתפתח בתוך זחל הדגנית. הטפיל מגיח מתוך שארית הקנה זמן קצר לפני מועד גיחת הדגניות.

חריש עמוק להצנעת שאריות שורשי הדגן

להרחיק שדות חיטה חדשים משדות חיטה שהיו נגועים בדגניות בעונה הקודמת

צרעות הדגן , דגנית הפסים  (דבוראים: הדגניתיים), דגנית שחורת-בטן  (דבוראים: הדגניתיים)

(wheat stem sawfly, (Cephus pygmaeus (Hymenoptera: Cephidae), (Trachelus tabidus (Hymenoptera: Cephidae

שלב התפתחות הצמח: השתבלות עד קציר

איבר הצמח: הקנה

עריכה: דוד בן-יקיר

מזיקים של חיטה ושעורה. הצרעות פעילות מסוף פברואר עד אמצע אפריל ומטילות בקנה. הזחל ניזון ומתפתח בתוך הקנה. בסוף התפתחותו הזחל יוצר תא תרדמה בבסיס הקנה וחותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. 

עריכה: דוד בן-יקיר

הבוגרים חסרי "שנץ" (הצרה בין החזה לבטן האופיינית לרב הצרעות). אורך גוף הבוגרים 10-7 מ"מ. קצה צינור ההטלה של הנקבה דמוי מסור בעזרתו היא חותכת קנה החיטה כדי להטיל בתוכו (שם עממי "צרעות מסור"\ “sawflies”). גוף הצרעות שחור עם 2 עד 3 פסי רוחב צהובים על הבטן (דגנית הפסים) או שני פסי אורך צהובים בצד התחתון של הבטן (דגנית שחורת-בטן). לזחלים רגלי חזה קטנות ואין להם רגליים מדומות.

הצרעה משלימה מחזור חיים אחד בשנה. הנקבות מטילות את ביציהן בגבעול בשלב ההשתבלות, מעל הפרק השלישי בקנה. כל נקבה מטילה במהלך חייה כ- 70-40 ביצים, 3-1 ביצים בקנה,  בדרך כלל רק זחל אחד משלים את התפתחותו בכל קנה. הזחל בוקע כעבור שבוע וניזון מהרקמה הפנימית של הקנה, זוחל ויורד עד לבסיס הקנה במשך כ- 5 שבועות. לפני הכניסה לתרדמה של קיץ-חורף, כ-9 חודשים, יוצר הזחל תא בבסיס הקנה. מעל התא הזחל חותך את הקנה, סותם את פתח התא מעליו בפקק של שיירי חומר צמחי ומכסה את עצמו ברקמת קורים שקופה, להלן "שארית הקנה"

נראה שאוכלוסיית הדגניות והנזקים שהן גורמות עולים בשנים ברוכות גשם. החלק הראשון של תרדמת הזחלים חל בחודשים חמים ויבשים (מאי-ספטמבר) והחלק השני בחודשים קרים וגשומים (אוקטובר-פברואר). לכן, תנאי האקלים המקומיים וסוג הקרקע משפיעים על הישרדות הזחלים בתרדמה.

מעבר הקיץ : זחלי הצרעות נמצאים בתרדמה כ-10 חודשים (אפריל עד פברואר) בשאריות הקנים. כ-80% מהזחלים מתים במהלך התרדמה, רובם מגורמים אביוטיים כגון חום, יובש (בקיץ) ורטיבות יתר (בחורף) וחלקם מטפילים וטורפים.                                 

גיחת צרעת הדגן מתא ההתגלמות

צילום: דוד בן-יקיר       

 אירופה, אפריקה, אסיה וצפון אמריקה.

תעופת בוגרים מסוף פברואר עד אמצע אפריל. נקודת אמצע הגיחה (הצטברות 50%) ושיא הלכידות במרץ. דגנית הפסים מגיחה לפני דגנית שחורת הבטן.

חיטה, שעורה.                                                                                                                                                                                                                 מצגת

הזחל שיוצר תא תרדמה בבסיס הקנה חותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. הנגיעות היא בדרך כלל במוקדים בשדה ולא בכולו.

לכידת בוגרים בתעופה באמצעות מלכודות דבק צהובות. דגימת שיעור נגיעות בקנים. הערכת שיעור הקנים שנפלו.

כשצפוי ששיעור הקנים שיפלו בשדה יעלה על  10%. 

יעילות נמוכה

הצרעה הטפילית Collyria calcitrator (ממשפחת Ichneumonidae) היא אויב טבעי יעיל של צרעות הדגן. נקבת הטפיל מטילה לתוך ביצת הדגנית. זחל הטפיל מתפתח בתוך זחל הדגנית. הטפיל מגיח מתוך שארית הקנה זמן קצר לפני מועד גיחת הדגניות.

חריש עמוק להצנעת שאריות שורשי הדגן

להרחיק שדות חיטה חדשים משדות חיטה שהיו נגועים בדגניות בעונה הקודמת

חיטה, שעורה.                                                                                                                                                                                                                 מצגת

מעבר הקיץ : זחלי הצרעות נמצאים בתרדמה כ-10 חודשים (אפריל עד פברואר) בשאריות הקנים. כ-80% מהזחלים מתים במהלך התרדמה, רובם מגורמים אביוטיים כגון חום, יובש (בקיץ) ורטיבות יתר (בחורף) וחלקם מטפילים וטורפים.                                 

גיחת צרעת הדגן מתא ההתגלמות

צילום: דוד בן-יקיר       

צרעות הדגן , דגנית הפסים  (דבוראים: הדגניתיים), דגנית שחורת-בטן  (דבוראים: הדגניתיים)

(wheat stem sawfly, (Cephus pygmaeus (Hymenoptera: Cephidae), (Trachelus tabidus (Hymenoptera: Cephidae

שלב התפתחות הצמח: השתבלות עד קציר

איבר הצמח: הקנה

עריכה: דוד בן-יקיר

מזיקים של חיטה ושעורה. הצרעות פעילות מסוף פברואר עד אמצע אפריל ומטילות בקנה. הזחל ניזון ומתפתח בתוך הקנה. בסוף התפתחותו הזחל יוצר תא תרדמה בבסיס הקנה וחותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. 

עריכה: דוד בן-יקיר

הבוגרים חסרי "שנץ" (הצרה בין החזה לבטן האופיינית לרב הצרעות). אורך גוף הבוגרים 10-7 מ"מ. קצה צינור ההטלה של הנקבה דמוי מסור בעזרתו היא חותכת קנה החיטה כדי להטיל בתוכו (שם עממי "צרעות מסור"\ “sawflies”). גוף הצרעות שחור עם 2 עד 3 פסי רוחב צהובים על הבטן (דגנית הפסים) או שני פסי אורך צהובים בצד התחתון של הבטן (דגנית שחורת-בטן). לזחלים רגלי חזה קטנות ואין להם רגליים מדומות.

הצרעה משלימה מחזור חיים אחד בשנה. הנקבות מטילות את ביציהן בגבעול בשלב ההשתבלות, מעל הפרק השלישי בקנה. כל נקבה מטילה במהלך חייה כ- 70-40 ביצים, 3-1 ביצים בקנה,  בדרך כלל רק זחל אחד משלים את התפתחותו בכל קנה. הזחל בוקע כעבור שבוע וניזון מהרקמה הפנימית של הקנה, זוחל ויורד עד לבסיס הקנה במשך כ- 5 שבועות. לפני הכניסה לתרדמה של קיץ-חורף, כ-9 חודשים, יוצר הזחל תא בבסיס הקנה. מעל התא הזחל חותך את הקנה, סותם את פתח התא מעליו בפקק של שיירי חומר צמחי ומכסה את עצמו ברקמת קורים שקופה, להלן "שארית הקנה"

נראה שאוכלוסיית הדגניות והנזקים שהן גורמות עולים בשנים ברוכות גשם. החלק הראשון של תרדמת הזחלים חל בחודשים חמים ויבשים (מאי-ספטמבר) והחלק השני בחודשים קרים וגשומים (אוקטובר-פברואר). לכן, תנאי האקלים המקומיים וסוג הקרקע משפיעים על הישרדות הזחלים בתרדמה.

מעבר הקיץ : זחלי הצרעות נמצאים בתרדמה כ-10 חודשים (אפריל עד פברואר) בשאריות הקנים. כ-80% מהזחלים מתים במהלך התרדמה, רובם מגורמים אביוטיים כגון חום, יובש (בקיץ) ורטיבות יתר (בחורף) וחלקם מטפילים וטורפים.                                 

גיחת צרעת הדגן מתא ההתגלמות

צילום: דוד בן-יקיר       

 אירופה, אפריקה, אסיה וצפון אמריקה.

תעופת בוגרים מסוף פברואר עד אמצע אפריל. נקודת אמצע הגיחה (הצטברות 50%) ושיא הלכידות במרץ. דגנית הפסים מגיחה לפני דגנית שחורת הבטן.

חיטה, שעורה.                                                                                                                                                                                                                 מצגת

הזחל שיוצר תא תרדמה בבסיס הקנה חותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. הנגיעות היא בדרך כלל במוקדים בשדה ולא בכולו.

לכידת בוגרים בתעופה באמצעות מלכודות דבק צהובות. דגימת שיעור נגיעות בקנים. הערכת שיעור הקנים שנפלו.

כשצפוי ששיעור הקנים שיפלו בשדה יעלה על  10%. 

יעילות נמוכה

הצרעה הטפילית Collyria calcitrator (ממשפחת Ichneumonidae) היא אויב טבעי יעיל של צרעות הדגן. נקבת הטפיל מטילה לתוך ביצת הדגנית. זחל הטפיל מתפתח בתוך זחל הדגנית. הטפיל מגיח מתוך שארית הקנה זמן קצר לפני מועד גיחת הדגניות.

חריש עמוק להצנעת שאריות שורשי הדגן

להרחיק שדות חיטה חדשים משדות חיטה שהיו נגועים בדגניות בעונה הקודמת

צרעות הדגן , דגנית הפסים  (דבוראים: הדגניתיים), דגנית שחורת-בטן  (דבוראים: הדגניתיים)

(wheat stem sawfly, (Cephus pygmaeus (Hymenoptera: Cephidae), (Trachelus tabidus (Hymenoptera: Cephidae

שלב התפתחות הצמח: השתבלות עד קציר

איבר הצמח: הקנה

עריכה: דוד בן-יקיר

מזיקים של חיטה ושעורה. הצרעות פעילות מסוף פברואר עד אמצע אפריל ומטילות בקנה. הזחל ניזון ומתפתח בתוך הקנה. בסוף התפתחותו הזחל יוצר תא תרדמה בבסיס הקנה וחותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. 

עריכה: דוד בן-יקיר

הבוגרים חסרי "שנץ" (הצרה בין החזה לבטן האופיינית לרב הצרעות). אורך גוף הבוגרים 10-7 מ"מ. קצה צינור ההטלה של הנקבה דמוי מסור בעזרתו היא חותכת קנה החיטה כדי להטיל בתוכו (שם עממי "צרעות מסור"\ “sawflies”). גוף הצרעות שחור עם 2 עד 3 פסי רוחב צהובים על הבטן (דגנית הפסים) או שני פסי אורך צהובים בצד התחתון של הבטן (דגנית שחורת-בטן). לזחלים רגלי חזה קטנות ואין להם רגליים מדומות.

הצרעה משלימה מחזור חיים אחד בשנה. הנקבות מטילות את ביציהן בגבעול בשלב ההשתבלות, מעל הפרק השלישי בקנה. כל נקבה מטילה במהלך חייה כ- 70-40 ביצים, 3-1 ביצים בקנה,  בדרך כלל רק זחל אחד משלים את התפתחותו בכל קנה. הזחל בוקע כעבור שבוע וניזון מהרקמה הפנימית של הקנה, זוחל ויורד עד לבסיס הקנה במשך כ- 5 שבועות. לפני הכניסה לתרדמה של קיץ-חורף, כ-9 חודשים, יוצר הזחל תא בבסיס הקנה. מעל התא הזחל חותך את הקנה, סותם את פתח התא מעליו בפקק של שיירי חומר צמחי ומכסה את עצמו ברקמת קורים שקופה, להלן "שארית הקנה"

נראה שאוכלוסיית הדגניות והנזקים שהן גורמות עולים בשנים ברוכות גשם. החלק הראשון של תרדמת הזחלים חל בחודשים חמים ויבשים (מאי-ספטמבר) והחלק השני בחודשים קרים וגשומים (אוקטובר-פברואר). לכן, תנאי האקלים המקומיים וסוג הקרקע משפיעים על הישרדות הזחלים בתרדמה.

מעבר הקיץ : זחלי הצרעות נמצאים בתרדמה כ-10 חודשים (אפריל עד פברואר) בשאריות הקנים. כ-80% מהזחלים מתים במהלך התרדמה, רובם מגורמים אביוטיים כגון חום, יובש (בקיץ) ורטיבות יתר (בחורף) וחלקם מטפילים וטורפים.                                 

גיחת צרעת הדגן מתא ההתגלמות

צילום: דוד בן-יקיר       

 אירופה, אפריקה, אסיה וצפון אמריקה.

תעופת בוגרים מסוף פברואר עד אמצע אפריל. נקודת אמצע הגיחה (הצטברות 50%) ושיא הלכידות במרץ. דגנית הפסים מגיחה לפני דגנית שחורת הבטן.

חיטה, שעורה.                                                                                                                                                                                                                 מצגת

הזחל שיוצר תא תרדמה בבסיס הקנה חותך את הקנה מעל התא. חיתוך זה גורם לקנה החיטה לרבוץ על הקרקע ואינו מאפשר את איסוף הגרעינים. הנגיעות היא בדרך כלל במוקדים בשדה ולא בכולו.

לכידת בוגרים בתעופה באמצעות מלכודות דבק צהובות. דגימת שיעור נגיעות בקנים. הערכת שיעור הקנים שנפלו.

כשצפוי ששיעור הקנים שיפלו בשדה יעלה על  10%. 

יעילות נמוכה

הצרעה הטפילית Collyria calcitrator (ממשפחת Ichneumonidae) היא אויב טבעי יעיל של צרעות הדגן. נקבת הטפיל מטילה לתוך ביצת הדגנית. זחל הטפיל מתפתח בתוך זחל הדגנית. הטפיל מגיח מתוך שארית הקנה זמן קצר לפני מועד גיחת הדגניות.

חריש עמוק להצנעת שאריות שורשי הדגן

להרחיק שדות חיטה חדשים משדות חיטה שהיו נגועים בדגניות בעונה הקודמת