פסילת ההדר האסיאתית היא ווקטור (נשאית) למחלת הגרינינג, מחלת הדרים קשה. הפסילה התגלתה בישראל ב-2021 ומתפשטת בצפון הארץ ונעשים מאמצים למנוע את התפשטותה. המחלה לא נמצאת בארץ.
פסילת ההדר האסיאתית (פשפשאים: פסילות)
((Hemiptera: Liviidae Diaphorina citri
שלב התפתחות הצמח : לבלוב צעיר, עלווה
איבר הצמח: עלים
עריכה: איתן רכט ודוד בן יקיר
אורך גוף הבוגרים 2.7-3.3 מ"מ. הכנפיים שקופות עם פס חום כהה לאורך שולי הכנף, יש "חלון" בהיר בקצה הכנף וכתמים חומים אפורים במרכזו. הראש חום. כאשר הבוגרים נמצאים במנוחה או באכילה ראשיהם קרוב לפני העלה וקצה גופם האחורי מורם ל45° ביחס לשטח פני העלה. אורך הביצים 0.25 עד 0.30 מ"מ, הן צהבהבות בצורת טיפה, ולקראת בקיעתן משתנה צבען לכתמתם. הנימפות דומות לכנימות רכות, בדרגת הנימפה השנייה מופיעים ניצני כנפיים שהולכים וגדלים בדרגות הבאות של הנימפה. בדרגה החמישית מופיעים מחושים שחורים ולעיתים יש להן גוון ירקרק בבטן. הנימפות מפרישות טל דבש שמכוסה שעווה לבנה.
הבוגרים מעופפים למרחקים קצרים, ניזונים מעלים, חיים 3-1 חודשים ועוברים את החורף. הנקבה מטילה כ-800 ביצים במהלך חייה. הביצים מוטלות על עלים צעירים ורכים בקצות הענפים, בשולי העלה ולאורך העורק הראשי. התפתחות הביצים נמשכת 3 עד 10 ימים. לפסילה 5 דרגות נימפה שצבען צהבהב-כתום. הנימפות ניזונות וגדלות על הלבלוב הצעיר. יש לנימפות יכולת תזוזה אך הן אינן זריזות. זמן ההתפתחות מביצה לבוגר נע בין 17-20 יום ב-25 מ"צ וכ-50 יום ב 15° מ"צ ומושפע מלחות יחסית וזמינות לבלוב הצעיר. שיא הנגיעות הוא בתקופת הלבלוב.
הפסילה מותאמת לחיים באקלים טרופי וסב-טרופי. התפתחותה מיטבית בין הטמפרטורות 25 ל-30 מ"צ.
הבוגרים עוברים את החורף
מקורה בדרום מזרח אסיה ומשם התפשטה למזרח התיכון ולאפריקה. בשל יכולתה להעביר את מחלת הגרינינג בעשור האחרון הפכה מזיק חשוב של הדרים בדרום ומרכז אמריקה ובמדינות הדרומיות של ארה"ב.
תעופת בוגרים למרחקים קצרים, עם תנועה של כ 60-80 מטר ביום. אולם יכולה להגיע גם למאות מטרים ביום ותנועתה מושפעת ממשטר הרוחות.
הפסילה מתפתחת על צמחים מ-25 סוגים במשפחת הפיגמיים (Rutaceae). בישראל היא נמצאה על עצי הדר, צמחי מוראיה מכבדית (Murraya paniculata) ושיחי קארי. בשל מחזורי הלבלוב הרבים עיקר ההתפתחות וההתפשטות כיום בישובים היא באמצעות צמחי מוראיה מכבדית. באוכלוסיות נמוכות הפסילה לא פוגעת בקודקודי הצמיחה ואינה גורמת לסימני נזק. ברמת נגיעות גבוהה נגרמים עיוותים בעלים, הצהבה, התייבשות ועצירת גדילה של קודקודי הצמיחה. הנזק העיקרי של הפסילה הוא העברת החיידק ‘Candidatus Liberibacter’ שגורם למחלת הגרינינג (Huanglonbing). חיידק זה מתפתח בצינורות השיפה של העץ וגורם להתייבשות ותמותה של עצים.
בארץ דגימת הפסילות נעשית באמצעות מלכודות דבק צהובות, תצפיות ישירות על העצים ומלכודות הכאה (Stem tap). כדי למנוע לכידה של חרקים אחרים שנמשכים לצבע צהוב, פותחו בחו"ל מלכודות לוח צהוב דביק בתוך כלוב רשת שמונע כניסה של חרקים גדולים מהפסילה. כמו כן, פותחו מלכודות גליל צהובות שמאפשרות לבחון את שיעור הפסילות הנלכדות שנושאות את החיידק שגורם למחלת הגרינינג בפסילות (דבר שקשה לביצוע במלכודות דבק).
בכדי למנוע התבססות והתפשטות המזיק בפרדסים הסף לטיפול הוא נוכחות של פסילה אחת בחלקה.
יש מגוון תכשירים המשמשים להדברת הפסילה בפרדסים ובגינות. למידע עדכני יש לפנות לפרסומים או מדריכי שה"מ.
הצרעה הטפילית Tamarixia radiata מטילה ומתפתחת בנימפות של הפסילה. ארינמלים ומושיות טורפים גם פסילות.
כיסוי העצים ברשתות צפופות