ריקבון של אברי צמח נדבקים. חלקי צמח על אדמתיים חשופים למחלה. עובש אפור הבנוי מתפטיר ונבגים של הפטרייה בוטריטיס צינראה על גבי חלקי צמח נגועים. תיתכן תמותה מעל אתרי הדבקה בגבעול, ענפים ופטוטרות. תיתכן הדבקה באתרי פציעה ובהמשך התקדמות לאורך אברי הצמח. בחנטים מתחילה המחלה בדרך כלל בצד של איברי הפרח – עלי כותרת וצלקת. יתכן עובש אפור בבסיס הגבעול. נגיעות בגבעול יכולה להיות ישירה או כתוצאה מהדבקה בחנט או בשארית הרקמה שנותרת לאחר הקטיף.

Botrytis cinerea תוקף למעלה מ 1400 מיני צמחים במשפחות בוטניות רבות. בפועל, מבין הגידולים החקלאיים נתקפים גידולי ירק, פרחים, צמחי תבלין, עצים על פירותיהם וחלק מגידולי השדה. דוגמאות מעטות לצמחים פונדקאים: מלפפון, קישוא, דלעת, חסה, חציל, כרפס, כרוב, עגבנייה, פלפל, פול, שעועית, קנרס, תות שדה, גפן, ורד, ליזיאנתוס. בזיל מתוק, אגוז אדמה, אספסת, אפונה, בטטה, תפוח אדמה, בקיה, חמנית, חמצה, ...ברשימת מחלות צמחים בישראל מופיעים 79 גידולים שנפגעים (/מחלות-צמחיםphytopathology.org.il/).

בסיס הגבעול, גבעול, עלה, פרח, פרי

בכל שלבי הגידול ובתנאי שמתקיימים תנאי הדבקה: צמח צעיר, צמח בוגר, לאחר קטיף

פטרייה הבנויה מקורים, נושאי נבגים ונבגים באשכולות על גבי נושאי הנבגים. עובש אפור. ייתכנו קשיונות שחורים 2-5 מ"מ בתפטיר.

נבג נובט בתנאי רטיבות על גבי חלקי צמח רגיש, נחשון נביטה גדל ולעיתים יוצר התנפחות בקצהו (גוף דמוי אפרסוריום). נחשון הנביטה חודר לרקמה ללא צורך בפציעה ולא בהכרח בפתחים טבעיים. קורי הפטרייה גדלים בתוך הרקמה, ממיתים את תאי הצמח ועל חלק הצמח הרקוב מתפתח תפטיר אשר על גביו נוצרים נושאי נבגים ונבגים באשכולות בטיפת מים הנראים מאוחר יותר בצורת עובש אפור. נבגים משתחררים בעת התבגרותם תוך תהליך מעבר האוויר מלחות יחסית גבוהה לנמוכה. נבגים נפוצים באוויר ובמידה מסוימת בטיפות מים.

נבגים: נבגים משתחררים בעת התבגרותם תוך תהליך מעבר האוויר מלחות יחסית גבוהה לנמוכה. נבגים נפוצים באוויר ובמידה מסוימת בטיפות מים.

תפטיר ונבגים: על ידי מגע של איבר נגוע צמח באיבר לא נגוע.

 כל אזורי הארץ בעיקר במבני גידול

לחות גבוהה ורטיבות מעודדים הדבקה בבוטריטיס. טמפרטורות מיטביות להדבקה 15-22 מ"צ. טווח טמפרטורות להתפתחות מחלה 5-27 מ"צ אך תיתכן התפתחות איטית אפילו בטמפרטורה נמוכה יותר לאחר קטיף

בעיקר בחממות

השמדת נוף ומדבק בתום הגידול וסניטציה במהלך הגידול. הימנעות מערמות צמחים נגועים בסביבת השדה, הימנעות מגידול ליד חלקות נגועות. הפחתת רטיבות (כמות ומשך זמן) על פני הצמח, הפחתת לחות יחסית, אוורור, סחרור אוויר, ריווח שתילה, מיקום גיאוגרפי עם פחות טללים ויותר תנועת אוויר, כיוון שורות מאפשר תנועת אוויר וייבוש נוף, סניטציה ובמספר גידולים: חיפוי פוליאתילן לקרקע.

חומרי הדברה מקבוצות שונות בעלי רישוי להדברת עובש אפור בגידול זה, לבדם או בתערובות שמכינים יצרני חומרי הדברה. ריסוס לחילופין של חומרים מקבוצות שונות. לעיתים מוגבל מספר הריסוסים בחומר הדברה בעונה.

גורם המחלה (הפטרייה בוטריטיס צינראה) ידועה ביכולתה לפתח אוכלוסיות עמידות לחומרי הדברה כימיים. נהוג לטפל ביישום לחילופין ו/או בתערובות חמרי הדברה המשלבות מנגנוני פעילות שונים כנגד הפטרייה. לעיתים מוגבל מספר הריסוסים בחומר הדברה בעונה.

הזנת הצמח משפיעה על חומרת המחלה, יתכנו מדבירים ביולוגים, שילוב אמצעים תרבותיים עם אמצעים אחרים.