תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםWestern flower thrips
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים)
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הגידול.
איבר הצמח: עלים, פרחים ופירות
תריפסים שמעבירים מחלת וירוס קשה לצמחי הפלפל וגורמים נזקי הכספה לפירות הפלפל.
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
)
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על הצמח. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. התריפס מצוי בעיקר בחלקי הצמח העליונים ויש לו העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות צעירים. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה והן נוטות להתעוות ולהתקפל. נזקי הכספה בפירות פלפל פוגעים בערכם הכלכלי. התריפס מעביר את מחלת וירוס הנבילה של העגבנייה – TSWV) Tomato Spotted Wilt Virus). המחלה גורמת לתמותת צמחים צעירים וניוון צמחים בוגרים. פירות פלפל מצמחים נגועים בוירוס אינם ניתנים לשיווק.
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס על העלים, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים). ספירת תריפסים בפרחי הפלפל. זיהוי התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
המאפיינים לזיהוי מחלת הוירוס מתוארים בפרק על מחלות הפלפל.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
רשתות רפלקטיביות מפחיתות חדירה של התריפסים לבתי צמיחה. חיפוי קרקע רפלקטיבי מקטין את התבססות התריפסים על צמחים צעירים. לכידת יתר באמצעות יריעות דבק כחולות או צהובות.
Western flower thrips
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים)
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הגידול.
איבר הצמח: עלים, פרחים ופירות
תריפסים שמעבירים מחלת וירוס קשה לצמחי הפלפל וגורמים נזקי הכספה לפירות הפלפל.
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
)
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על הצמח. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. התריפס מצוי בעיקר בחלקי הצמח העליונים ויש לו העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות צעירים. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה והן נוטות להתעוות ולהתקפל. נזקי הכספה בפירות פלפל פוגעים בערכם הכלכלי. התריפס מעביר את מחלת וירוס הנבילה של העגבנייה – TSWV) Tomato Spotted Wilt Virus). המחלה גורמת לתמותת צמחים צעירים וניוון צמחים בוגרים. פירות פלפל מצמחים נגועים בוירוס אינם ניתנים לשיווק.
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס על העלים, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים). ספירת תריפסים בפרחי הפלפל. זיהוי התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
המאפיינים לזיהוי מחלת הוירוס מתוארים בפרק על מחלות הפלפל.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
רשתות רפלקטיביות מפחיתות חדירה של התריפסים לבתי צמיחה. חיפוי קרקע רפלקטיבי מקטין את התבססות התריפסים על צמחים צעירים. לכידת יתר באמצעות יריעות דבק כחולות או צהובות.
Western flower thrips
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים)
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הגידול.
איבר הצמח: עלים, פרחים ופירות
תריפסים שמעבירים מחלת וירוס קשה לצמחי הפלפל וגורמים נזקי הכספה לפירות הפלפל.
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
)
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על הצמח. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. התריפס מצוי בעיקר בחלקי הצמח העליונים ויש לו העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות צעירים. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה והן נוטות להתעוות ולהתקפל. נזקי הכספה בפירות פלפל פוגעים בערכם הכלכלי. התריפס מעביר את מחלת וירוס הנבילה של העגבנייה – TSWV) Tomato Spotted Wilt Virus). המחלה גורמת לתמותת צמחים צעירים וניוון צמחים בוגרים. פירות פלפל מצמחים נגועים בוירוס אינם ניתנים לשיווק.
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס על העלים, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים). ספירת תריפסים בפרחי הפלפל. זיהוי התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
המאפיינים לזיהוי מחלת הוירוס מתוארים בפרק על מחלות הפלפל.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
רשתות רפלקטיביות מפחיתות חדירה של התריפסים לבתי צמיחה. חיפוי קרקע רפלקטיבי מקטין את התבססות התריפסים על צמחים צעירים. לכידת יתר באמצעות יריעות דבק כחולות או צהובות.
