נגישות
menu      
English
עברית
מסמך חדש
+כתבות רקע וקישורים
כתבות רקע וקישורים
+אודות האתר
אודות האתר
+צור קשר
צור קשר
+אינדקס
אינדקס
(אתר בהקמה)
דף הבית
מפת האתר
השותפים שלנו
כנימת עלי התירס

Corn leaf aphid

כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)

(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea

שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.

איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול

חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.

----------------------------------------------------------------------------

עריכה: דוד בן-יקיר

ביולוגיה ומורפולוגיה
תאור מורפולוגי
מחזור חיים
פנולוגיה
השפעות אקלימיות
מעבר חורף
פיזור גאוגרפי
שיטת הפצה
פונדקאים ונזק
צמחים פונדקאים
תאור נזקים
שלב התפתחות הצמח
איבר הצמח
לאחר קטיף
ניטור והדברה
ניטור
הדברה כימית
הדברה ביולוגית
הדברה פיזיקלית
מחזור גידולים
ניטור והדברה מדוייקת
ניהול אזורי
עמידות לתכשירי הדברה
הדברה אחרי קטיף
ביולוגיה ומורפולוגיה
תאור מורפולוגי:

גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.

 

 

()

מחזור חיים:

הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.

מעבר חורף:

בצמחים.

פיזור גאוגרפי:

כלל עולמית

פונדקאים ונזק
צמחים פונדקאים:

דגניים.

תאור נזקים:

הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס

ניטור והדברה
ניטור:

לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.

סף פעולה להדברה:
הדברה כימית:

בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.

הדברה ביולוגית:

למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.

מחזור גידולים:

יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.

קישור למאגר המידע "אסיף"
קישור לאתרים חיצוניים
קבצים קשורים
כנימת עלי התירס

Corn leaf aphid

כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)

(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea

שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.

איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול

חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.

----------------------------------------------------------------------------

עריכה: דוד בן-יקיר

גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.

 

 

()

אוכלוסיה של כנימת עלה התירס
www.nbair.res.in
.
.

הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.

.
.
.
.

בצמחים.

.
.
.
.

כלל עולמית

.
.
.
.

דגניים.

.
.
.
.

הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס

.
.
.
.

לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.

.
.
.
.

בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.

.
.
.
.

למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.

.
.
.
.

יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.

.
.
.
.
כנימת עלי התירס
Corn leaf aphid
Rhopalosiphum maidis
כנימת עלי התירס

Corn leaf aphid

כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)

(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea

שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.

איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול

חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.

----------------------------------------------------------------------------

עריכה: דוד בן-יקיר

גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.

 

 

()

הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.

בצמחים.

כלל עולמית

דגניים.

הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס

לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.

בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.

למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.

יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.

כנימת עלי התירס
Corn leaf aphid
Rhopalosiphum maidis