Southern green stink bug
תריסית ירוקה (פשפשאים: תריסיתיים).
(Nezara viridula (Hemiptera: Pentatomoidea
שלב התפתחות הצמח: משפך עד קטיף.
איבר הצמח : עלים וקלח
חרק מוצץ רב פונדקאי. נפוץ מאוד בקיץ. עלול לפגוע בגרגירי התירס.
-----------------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן - יקיר
Southern green stink bug
תריסית ירוקה (פשפשאים: תריסיתיים).
(Nezara viridula (Hemiptera: Pentatomoidea
שלב התפתחות הצמח: משפך עד קטיף.
איבר הצמח : עלים וקלח
חרק מוצץ רב פונדקאי. נפוץ מאוד בקיץ. עלול לפגוע בגרגירי התירס.
-----------------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן - יקיר
גוף הפשפש הבוגר ירוק מבריק. בבסיס המגנית 3 נקודות לבנות. אורך הבוגר הוא 16-12 מ"מ. במופע נפוץ אחר הראש וקדמת החזה בצבע צהוב-כתום. דרגת הנימפה האחרונה הינה בצבע ירוק, ועל הצד העליון של הבטן עיטורים בצבע לבן, צהוב ואדום
המזיק פעיל בכל עונת הגידול, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות בצד התחתון של העלה. לפשפש 5 דרגות נימפה. משך התפתחות דור כחודשיים, והמזיק מקים 4-3 דורות בשנה. הבוגרים מעופפים וחיים כחודש בקיץ. הפשפש מפריש חומר בעל ריח דוחה כאמצעי הגנה.
הנקבות חורפות על האדמה, תחת עלים, ומחדשות את פעילותן בתחילת האביב.
כלל עולמית, נפוץ בעיקר באזורים סוב-טרופיים.
רב-פונדקאי. בישראל הוא מזיק בעיקר לקטניות, לכותנה, לעגבניות ולתירס.
המזיק מפריש אנזימי עיכול לרקמת הצמח ומוצץ את תוצרי העיכול, בעקבות זאת, הצמח מתייבש, מתעוות ונרקב. בתירס הפשפש ניזון מהגרגירים המבשילים על הקלח. גרגירי התירס שנפגעים מהפשפש מתרככים ושוקעים.
מלכודות דבק צהובות; תצפיות על צמחי התירס ועשבים בשדה.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים.
הצרעה סקליון התריסית (Trisolcus basalis) היא טפיל של ביצי הפשפש.
Southern green stink bug
תריסית ירוקה (פשפשאים: תריסיתיים).
(Nezara viridula (Hemiptera: Pentatomoidea
שלב התפתחות הצמח: משפך עד קטיף.
איבר הצמח : עלים וקלח
חרק מוצץ רב פונדקאי. נפוץ מאוד בקיץ. עלול לפגוע בגרגירי התירס.
-----------------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן - יקיר
גוף הפשפש הבוגר ירוק מבריק. בבסיס המגנית 3 נקודות לבנות. אורך הבוגר הוא 16-12 מ"מ. במופע נפוץ אחר הראש וקדמת החזה בצבע צהוב-כתום. דרגת הנימפה האחרונה הינה בצבע ירוק, ועל הצד העליון של הבטן עיטורים בצבע לבן, צהוב ואדום
המזיק פעיל בכל עונת הגידול, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות בצד התחתון של העלה. לפשפש 5 דרגות נימפה. משך התפתחות דור כחודשיים, והמזיק מקים 4-3 דורות בשנה. הבוגרים מעופפים וחיים כחודש בקיץ. הפשפש מפריש חומר בעל ריח דוחה כאמצעי הגנה.
הנקבות חורפות על האדמה, תחת עלים, ומחדשות את פעילותן בתחילת האביב.
כלל עולמית, נפוץ בעיקר באזורים סוב-טרופיים.
רב-פונדקאי. בישראל הוא מזיק בעיקר לקטניות, לכותנה, לעגבניות ולתירס.
המזיק מפריש אנזימי עיכול לרקמת הצמח ומוצץ את תוצרי העיכול, בעקבות זאת, הצמח מתייבש, מתעוות ונרקב. בתירס הפשפש ניזון מהגרגירים המבשילים על הקלח. גרגירי התירס שנפגעים מהפשפש מתרככים ושוקעים.
מלכודות דבק צהובות; תצפיות על צמחי התירס ועשבים בשדה.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים.
הצרעה סקליון התריסית (Trisolcus basalis) היא טפיל של ביצי הפשפש.