ריקבון של אברי צמח נדבקים. חלקי צמח על אדמתיים חשופים למחלה. עובש אפור הבנוי מתפטיר ונבגים של הפטרייה על גבי חלקי צמח נגועים. תיתכן תמותה מעל אתרי הדבקה בגבעול, ענפים ופטוטרות. תיתכן הדבקה באתרי פציעה והתקדמות לאורך אברי הצמח. בעלי כותרת ופירות, בנוסף לעובש אפור יתכנו כתמים מוגבלים, כתמים קטנים וכתמי רפאים. מיני צמחים רבים (מעל 1400 מינים) מהווים מאחסנים לגורם המחלה.

נתקפים למעלה מ 1400 מיני צמחים במשפחות צמחים רבות. בפועל, מבין הגידולים החקלאיים נתקפים גידולי ירק, פרחים, צמחי תבלין, עצים על פירותיהם וחלק מגידולי השדה. דוגמאות מעטות לצמחים פונדקאים: מלפפון, קישוא, דלעת, חסה, חציל, כרפס, כרוב, עגבנייה, פלפל, פול, שעועית, קנרס, תות שדה, גפן, ורד, ליזיאנתוס. בזיל מתוק, אגוז אדמה, אספסת, אפונה, בטטה, תפוח אדמה, בקיה, חמנית, חמצה, ...ברשימת מחלות צמחים בישראל מופיעים 79 גידולים שנפגעים (/מחלות-צמחיםphytopathology.org.il/).                             

פטרייה הבנויה מקורים, נושאי נבגים ונבגים באשכולות על גבי נושאי הנבגים. עובש אפור. ייתכנו קשיונות שחורים 2-5 מ"מ בתפטיר.

נבג נובט בתנאי רטיבות על גבי חלקי צמח רגיש, נחשון נביטה גדל ולעיתים יוצר התנפחות בקצהו (גוף דמוי אפרסוריום). נחשון הנביטה חודר לרקמה ללא צורך בפציעה ולא בהכרח בפתחים טבעיים. קורי הפטרייה גדלים בתוך הרקמה, ממיתים את תאי הצמח ועל חלק הצמח הרקוב מתפתח תפטיר אשר על גביו נוצרים נושאי נבגים ונבגים באשכולות בטיפת מים הנראים מאוחר יותר בצורת עובש אפור. נבגים משתחררים בעת התבגרותם תוך תהליך מעבר האוויר מלחות יחסית גבוהה לנמוכה. נבגים נפוצים באוויר ובמידה מסוימת בטיפות מים.

ריקבון מתפשט על פרי, עלים, פרחים

 נבגים: נבגים משתחררים בעת התבגרותם תוך תהליך מעבר האוויר מלחות יחסית גבוהה לנמוכה. נבגים נפוצים באוויר ובמידה מסוימת בטיפות מים.

תפטיר ונבגים: על ידי מגע של איבר נגוע צמח באיבר לא נגוע

כל אזורי הארץ, מבני גידול ושטח פתוח, שדות, מטעים.

לחות גבוהה ורטיבות מעודדים הדבקה בבוטריטיס. טמפרטורות מיטביות להדבקה 15-22 מ"צ. טווח טמפרטורות להתפתחות מחלה 5-27 מ"צ אך תיתכן התפתחות איטית אפילו בטמפרטורה נמוכה יותר לאחר קטיף.

בכל שיטות הגידול - חממות,בת רשת, שדה פתוח.

השמדת נוף ומדבק בתום הגידול וסניטציה במהלך הגידול. הימנעות מערמות צמחים נגועים בסביבת השדה הימנעות מגידול ליד חלקות נגועות. הפחתת רטיבות (כמות ומשך זמן) על פני הצמח, הפחתת לחות יחסית, אוורור, סחרור אוויר, ריווח שתילה, מיקום גיאוגרפי עם פחות טללים ויותר תנועת אוויר, כיוון שורות מאפשר תנועת אוויר וייבוש נוף, סניטציה ובמספר גידולים: חיפוי פוליאתילן לקרקע, חימום פאסיבי של הנוף.

חומרי הדברה מקבוצות שונות בעלי רישוי להדברת עובש אפור בגידול זה, לבדם או בתערובות שמכינים יצרני חומרי הדברה. ריסוס לחילופין של חומרים מקבוצות שונות. לעיתים מוגבל מספר הריסוסים בחומר הדברה בעונה.

גורם המחלה (הפטרייה בוטריטיס צינראה) ידועה ביכולתה לפתח אוכלוסיות עמידות לחומרי הדברה כימיים. נהוג לטפל ביישום לחילופין ו/או בתערובות חמרי הדברה המשלבות מנגנוני פעילות שונים כנגד הפטרייה. לעיתים מוגבל מספר הריסוסים בחומר הדברה בעונה.

הזנת הצמח משפיעה על חומרת המחלה, יתכנו מדבירים ביולוגים, שילוב אמצעים תרבותיים עם אמצעים אחרים.