תריסית הקמה (שוני-כנף: התריסיתיים)
(Eurygaster integriceps (Hemiptera: Scutelleridae
שלב התפתחות הצמח: כל שלבי הצימוח, בעיקר במהלך מילוי הגרגר עד דונג.
איבר הצמח: עלים וגרגירים
מזיק של חיטה ודגנים אחרים שפעיל באביב. הנזק העיקרי הוא ירידה באיכות ובשיעור הגלוטן של הגרגירים.
עריכה: דוד בן-יקיר
לפשפשים הבוגרים מבנה טיפוסי של מגן המאפיין את משפחת התריסיתיים. אורך גופם 13-11 מ"מ וצבע גופם יכול להיות חום-צהבהב, אפור ושחור.
המזיק מפתח דור אחד בשנה. באביב הבוגרים עוברים מאתרי התרדמה לשדות חיטה (או דגניים אחרים) ומטילים בהם ביצים. ההטלה היא בצברים של 15-5 ביצים על הצד התחתון של העלים. תקופת ההטלה העיקרית היא כשהחיטה בסוף הפריחה ותחילת הבשלת חלב של הגרגירים. הביצים בוקעות תוך שבוע. הנימפות בעלות בטן בהירה וחזה וראש כהים. יש 5 דרגות נימפה שמתפתחות לבוגרים במשך כחודש. בדרך כלל הבוגרים מופיעים כשהגרגירים בהבשלת דונג. עם התייבשות החיטה, הבוגרים עוזבים את השדות ועוברים לאתרי התרדמה. בזמן התרדמה הפשפשים נמצאים תחת עלים יבשים בחורשות, כרמים ופרדסים.
גשמים בסוף מרס ובאפריל עם טמפרטורות ממוצעות של 20 מ"צ מגבירים את אוכלוסיית המזיק.
תרדמה מתחילת הקיץ ועד האביב הבא הפשפש הבוגר נמצא בתרדמה.
נפוץ באגן ים-התיכון ובחלק מארצות אסיה. בישראל נמצא בכל אזורי הגידול.
תעופת בוגרים
בעיקר חיטה אך מתפתח גם בשעורה, תירס וסורגום.
הפשפשים מחדירים חומרים מעכלים לרקמת הצמח ומוצצים את התמיסה שנוצרת. החומרים המעכלים שהפשפשים מחדירים לצמח יוצרים כיבים (פצע סגור) בעלים ובגרגרים. הנזק העיקרי הוא ירידה באיכות ובשיעור הגלוטן של הגרגירים.
ניטור הפשפשים פעילים על הצמחים כשטמפרטורת הסביבה כ-20 מ"צ. הערכת צפיפות המזיק נעשית ע"י לכידה ברשת פרפרים, או ניעור הצמחים ואיסופם מפני הקרקע.
לפני השתבלות - 5 פרטים למ"ר. במילוי גרגר עד דונג - 2 פרטים למ"ר. יש להשתמש בסף נמוך יותר באזורי גידול או בזנים בעלי שעורי גלוטן נמוכים מהמקובל.
באמצעות תכשירי הדברה המכילים פריטרואידים
טורפים שונים וצרעות טפיליות של הביצים עשויים להפחית את אוכלוסיית המזיק.
מחזור שכולל גידולים שאינם פונדקאים של הפשפש עשוי להפחית את אוכלוסיית המזיק. בזנים בכירים נגרם פחות נזק לגרגרים בהשוואה לזנים אפילים. ישנם זני חיטה בעלי עמידות חלקית למזיק.