תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים: )
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: פריחה והתפתחות הפרי.
איבר הצמח: פירות
גורמים צלקות ונזקי הכספה לפירות נקטרינה.
עריכה: דוד בן-יקיר
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על גזע העץ. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. לתריפס העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים: )
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: פריחה והתפתחות הפרי.
איבר הצמח: פירות
גורמים צלקות ונזקי הכספה לפירות נקטרינה.
עריכה: דוד בן-יקיר
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על גזע העץ. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. לתריפס העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
תעופת בוגרים.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי תריפסים בפרחים. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים), על העלים או הפירות. זיהוי מין התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים: )
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: פריחה והתפתחות הפרי.
איבר הצמח: פירות
גורמים צלקות ונזקי הכספה לפירות נקטרינה.
עריכה: דוד בן-יקיר
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על גזע העץ. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. לתריפס העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
תעופת בוגרים.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי תריפסים בפרחים. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים), על העלים או הפירות. זיהוי מין התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים: )
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: פריחה והתפתחות הפרי.
איבר הצמח: פירות
גורמים צלקות ונזקי הכספה לפירות נקטרינה.
עריכה: דוד בן-יקיר
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על גזע העץ. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. לתריפס העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
תעופת בוגרים.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי תריפסים בפרחים. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים), על העלים או הפירות. זיהוי מין התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.
תריפס הפרחים המערבי (תריפסאים: )
(Frankliniella occidentalis (Thysanoptera: Thripidae
שלב התפתחות הצמח: פריחה והתפתחות הפרי.
איבר הצמח: פירות
גורמים צלקות ונזקי הכספה לפירות נקטרינה.
עריכה: דוד בן-יקיר
גופו של הבוגר בצבע חום צהבהב, אורכו כ-1.2 מ"מ ועל הראש יש שלוש עיניות אדומות. בחורף צבע גוף הנקבה משתנה לחום. הכנפיים מנוצות ואורכן כאורך הבטן או קצר יותר. הזכר קטן ובהיר יותר מהנקבה. בקצה הבטן של הנקבה יש צינור ההטלה שנשלף החוצה. צבע גוף הזחלים צהבהב.
הביצים מוטלות ומתפתחות בתוך רקמת הצמח. מביצים מופרות יתפתחו נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. בדרך כלל יש באוכלוסייה מעט זכרים (20%) אך שיעורם עולה באביב ומגיע ל-50%. לתריפס שתי דרגות זחל שניזונות מהצמח, דרגות "קדם-גולם" ו-"גולם" לא אוכלות והן מסתתרות בקרקע או על גזע העץ. הבוגרים מעדיפים לאכול ולהטיל בפרחים וברקמות צעירות. הנקבה מטילה כ-50 ביצים וחיה כ-11 יום. סף ההתפתחות של התריפס 10 מ"צ ונדרשים 280 ימי מעלה להתפתחותו מביצה לבוגר. משך ההתפתחות של דור ב-25 מ"צ הוא כשלושה שבועות. לתריפס העדפה לפרחים, בהם הוא ניזון מאבקה.
בצמחים.
כלל עולמי.
תעופת בוגרים.
רב פונדקאים.
התריפס ניזון מעלים צעירים, מפרחים ומפירות. ברקמות הפגועות נוצרים סימני הכספה וצלקות. הצלקות ונזקי הכספה בפירות הנקטרינה פוגעים בערכם הכלכלי. אכילת התריפסים מהחנטים גורמת לצלקות שטחיות, מרושתות, ללא כיוון ושוליים מוגדרים. אכילת התריפסים מפירות לפני הבשלה גורמת לסימני הכספה עם נקודות שחורות של הפרשות.
נזק של תריפס הקליפורני לפרי בשל
צילום דוד בן-יקיר
לכידת בוגרים באמצעות מלכודות דבק כחולות או צהובות. זיהוי תריפסים בפרחים. זיהוי כתמים או נקודות בצבע כסוף או מפוספס, לרוב עם נקודות שחורות קטנות (צואת התריפסים), על העלים או הפירות. זיהוי מין התריפס דורש ציוד הגדלה אופטי.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול.
אקריות טורפות, פשפש האוריוס ורכנף חיוור.