עורבני שחור-כיפה (ציפורי שיר: עורביים)
Garrulus glandarius atricapillus (Passeriformes: Corvidae)
איבר הצמח: פרי בשל.
עריכה: שמואל מורן
ציפור יציבה בישראל שגורמת נזק לפרי בשל במטעים נשירים.
ציפור יציבה בישראל. אורך גופו כ-35 ס"מ ומשקלו 160–190 גרם. הזנב ארוך והכנפיים רחבות וקצרות. צבע גופו חום-ורדרד. נוצות הראש יוצרות כיפה שחורה המזדקרת לעתים כעין ציצת נוצות. צבען של סוככות הכנף כחול עז מנומר בשחור ועל הכנף פס לבן. ללחייו "שפם" שחור. בזנב נוצות שחורות. הוא אוכל-כל מהחי וצומח. ניזון בעיקר מחרקים, נבטים, זרעים, בלוטים, פירות עסיסיים ופסולת מטבחים. הוא טורף גוזלים וביצים מקני ציפורים אחרות.
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן
עורבני שחור-כיפה (ציפורי שיר: עורביים)
Garrulus glandarius atricapillus (Passeriformes: Corvidae)
איבר הצמח: פרי בשל.
עריכה: שמואל מורן
ציפור יציבה בישראל שגורמת נזק לפרי בשל במטעים נשירים.
ציפור יציבה בישראל. אורך גופו כ-35 ס"מ ומשקלו 160–190 גרם. הזנב ארוך והכנפיים רחבות וקצרות. צבע גופו חום-ורדרד. נוצות הראש יוצרות כיפה שחורה המזדקרת לעתים כעין ציצת נוצות. צבען של סוככות הכנף כחול עז מנומר בשחור ועל הכנף פס לבן. ללחייו "שפם" שחור. בזנב נוצות שחורות. הוא אוכל-כל מהחי וצומח. ניזון בעיקר מחרקים, נבטים, זרעים, בלוטים, פירות עסיסיים ופסולת מטבחים. הוא טורף גוזלים וביצים מקני ציפורים אחרות.
העורבני חי בזוגות טריטוריאליים. עונת הקינון מסוף פברואר ועד יולי. הקן נבנה בצמרות עצים גבוהים. התטולות הן של 2–6 ביצים ובדרך כלל הנקבה דוגרת עליהם. הגוזלים שוהים בקן כ-20 יום. לאחר עזיבת הגוזלים את הקן הם חיים בקבוצות משפחה. בחורף הם חיים בלהקות, בעיקר של צפרים צעירות.
נפוץ במרכז הארץ ובצפונה.
העורבנים גורמים נזק לפרי בשל במטעי תפוח, גודגדן, נקטרינה, אפרסמון, שקד ופקאן. הנזק רב במיוחד במטעים המוקפים ביער וחורש (כמו מטעי גודגדן באזורים הרריים) ובשולי המטעים. גם בגידולי שדה הגובלים ביער וחורש, כמו חמניות, הם גורמים נזקי אכילה בשולי השדות.
הוא עוף מוגן. במידה והוא גורם נזקים קשים אפשר לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים בבקשה לקבל היתר מיוחד ללכידה.
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן
עורבני שחור-כיפה (ציפורי שיר: עורביים)
Garrulus glandarius atricapillus (Passeriformes: Corvidae)
איבר הצמח: פרי בשל.
עריכה: שמואל מורן
ציפור יציבה בישראל שגורמת נזק לפרי בשל במטעים נשירים.
ציפור יציבה בישראל. אורך גופו כ-35 ס"מ ומשקלו 160–190 גרם. הזנב ארוך והכנפיים רחבות וקצרות. צבע גופו חום-ורדרד. נוצות הראש יוצרות כיפה שחורה המזדקרת לעתים כעין ציצת נוצות. צבען של סוככות הכנף כחול עז מנומר בשחור ועל הכנף פס לבן. ללחייו "שפם" שחור. בזנב נוצות שחורות. הוא אוכל-כל מהחי וצומח. ניזון בעיקר מחרקים, נבטים, זרעים, בלוטים, פירות עסיסיים ופסולת מטבחים. הוא טורף גוזלים וביצים מקני ציפורים אחרות.
העורבני חי בזוגות טריטוריאליים. עונת הקינון מסוף פברואר ועד יולי. הקן נבנה בצמרות עצים גבוהים. התטולות הן של 2–6 ביצים ובדרך כלל הנקבה דוגרת עליהם. הגוזלים שוהים בקן כ-20 יום. לאחר עזיבת הגוזלים את הקן הם חיים בקבוצות משפחה. בחורף הם חיים בלהקות, בעיקר של צפרים צעירות.
נפוץ במרכז הארץ ובצפונה.
העורבנים גורמים נזק לפרי בשל במטעי תפוח, גודגדן, נקטרינה, אפרסמון, שקד ופקאן. הנזק רב במיוחד במטעים המוקפים ביער וחורש (כמו מטעי גודגדן באזורים הרריים) ובשולי המטעים. גם בגידולי שדה הגובלים ביער וחורש, כמו חמניות, הם גורמים נזקי אכילה בשולי השדות.
הוא עוף מוגן. במידה והוא גורם נזקים קשים אפשר לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים בבקשה לקבל היתר מיוחד ללכידה.
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן
עורבני שחור-כיפה (ציפורי שיר: עורביים)
Garrulus glandarius atricapillus (Passeriformes: Corvidae)
איבר הצמח: פרי בשל.
עריכה: שמואל מורן
ציפור יציבה בישראל שגורמת נזק לפרי בשל במטעים נשירים.
ציפור יציבה בישראל. אורך גופו כ-35 ס"מ ומשקלו 160–190 גרם. הזנב ארוך והכנפיים רחבות וקצרות. צבע גופו חום-ורדרד. נוצות הראש יוצרות כיפה שחורה המזדקרת לעתים כעין ציצת נוצות. צבען של סוככות הכנף כחול עז מנומר בשחור ועל הכנף פס לבן. ללחייו "שפם" שחור. בזנב נוצות שחורות. הוא אוכל-כל מהחי וצומח. ניזון בעיקר מחרקים, נבטים, זרעים, בלוטים, פירות עסיסיים ופסולת מטבחים. הוא טורף גוזלים וביצים מקני ציפורים אחרות.
העורבני חי בזוגות טריטוריאליים. עונת הקינון מסוף פברואר ועד יולי. הקן נבנה בצמרות עצים גבוהים. התטולות הן של 2–6 ביצים ובדרך כלל הנקבה דוגרת עליהם. הגוזלים שוהים בקן כ-20 יום. לאחר עזיבת הגוזלים את הקן הם חיים בקבוצות משפחה. בחורף הם חיים בלהקות, בעיקר של צפרים צעירות.
נפוץ במרכז הארץ ובצפונה.
העורבנים גורמים נזק לפרי בשל במטעי תפוח, גודגדן, נקטרינה, אפרסמון, שקד ופקאן. הנזק רב במיוחד במטעים המוקפים ביער וחורש (כמו מטעי גודגדן באזורים הרריים) ובשולי המטעים. גם בגידולי שדה הגובלים ביער וחורש, כמו חמניות, הם גורמים נזקי אכילה בשולי השדות.
הוא עוף מוגן. במידה והוא גורם נזקים קשים אפשר לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים בבקשה לקבל היתר מיוחד ללכידה.
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן
עורבני שחור-כיפה (ציפורי שיר: עורביים)
Garrulus glandarius atricapillus (Passeriformes: Corvidae)
איבר הצמח: פרי בשל.
עריכה: שמואל מורן
ציפור יציבה בישראל שגורמת נזק לפרי בשל במטעים נשירים.
ציפור יציבה בישראל. אורך גופו כ-35 ס"מ ומשקלו 160–190 גרם. הזנב ארוך והכנפיים רחבות וקצרות. צבע גופו חום-ורדרד. נוצות הראש יוצרות כיפה שחורה המזדקרת לעתים כעין ציצת נוצות. צבען של סוככות הכנף כחול עז מנומר בשחור ועל הכנף פס לבן. ללחייו "שפם" שחור. בזנב נוצות שחורות. הוא אוכל-כל מהחי וצומח. ניזון בעיקר מחרקים, נבטים, זרעים, בלוטים, פירות עסיסיים ופסולת מטבחים. הוא טורף גוזלים וביצים מקני ציפורים אחרות.
העורבני חי בזוגות טריטוריאליים. עונת הקינון מסוף פברואר ועד יולי. הקן נבנה בצמרות עצים גבוהים. התטולות הן של 2–6 ביצים ובדרך כלל הנקבה דוגרת עליהם. הגוזלים שוהים בקן כ-20 יום. לאחר עזיבת הגוזלים את הקן הם חיים בקבוצות משפחה. בחורף הם חיים בלהקות, בעיקר של צפרים צעירות.
נפוץ במרכז הארץ ובצפונה.
העורבנים גורמים נזק לפרי בשל במטעי תפוח, גודגדן, נקטרינה, אפרסמון, שקד ופקאן. הנזק רב במיוחד במטעים המוקפים ביער וחורש (כמו מטעי גודגדן באזורים הרריים) ובשולי המטעים. גם בגידולי שדה הגובלים ביער וחורש, כמו חמניות, הם גורמים נזקי אכילה בשולי השדות.
הוא עוף מוגן. במידה והוא גורם נזקים קשים אפשר לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים בבקשה לקבל היתר מיוחד ללכידה.
אפשר להגן על הפרי על ידי כיסוי המטע ברשת ציפורים, שנתמכת על מסגרת מתכת או מונחת על העצים. רצוי להסיר את הרשת לאחר הקטיף.
ניתן ללכוד אותם במלכודת עורבים אוסטרלית (ראה דף פגע "עורב אפור") עם שינויים קלים. הסולם האופקי במרכז השיפוע ברוחב 40 ס"מ, ושלביו המורכבים אנכית עשויים מפס מתכת ברוחב 7 ס"מ. המרחקים בין השלבים הם 6.5–7.0 ס"מ. הפיתיון במלכודת הוא פרי בשל, תערובת לעופות ומי שתייה. יש להתקין מוט אופקי לישיבת העופות הנלכדים. ניתן להרתיע אותם מאזור המטע על-ידי תליית פגר עורב (ראה דף פגע "עורב אפור")
מלכודת עורבנים.
צילום: שמואל מורן