English
עברית
Create new Document
+כתבות רקע וקישורים
כתבות רקע וקישורים
+אודות האתר
אודות האתר
+צור קשר
צור קשר
+אינדקס
אינדקס
(אתר בהקמה)
Home page
Site map
Our partners
Egyptian Fruit Bat

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

Biology and Morphology
Morphology description
Life cycle
Phenology
Climatic effects
Over wintering
Geographical distribution
Method of distribution
hosts and damage
Host plants
Type of damages
Plant development phase
Plant organ
Post harvest
Monitoring and pest control
Monitoring
Chemical control
Biological control
Physical control
Crops rotetion
Precision monitoring and control
Areawide management
Resistant to pesticides
Post harvest control
Biology and Morphology
Morphology description:

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

Life cycle:

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

Geographical distribution:

בכל חלקי הארץ.

hosts and damage
Type of damages:

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

Monitoring and pest control
economic/action threshold:
Chemical control:

אין

Physical control:

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

Words to search
Link to external sites
Related Files
Egyptian Fruit Bat

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

עטלפי פרי על תקרת מערה במחצבת כורכר
צילום: שמואל מורן
עטלף פרי מצוי
צילום: אליעזר גרליץ

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

.
.
.
.

בכל חלקי הארץ.

.
.
.
.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

נזקי אכילת עטלפים בפירות ליצ'י
צילום: שמואל מורן
שרידי פרי אכול במטע שסק
צילום: שמואל מורן

אין

.
.
.
.

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

כיסוי מטע שסק ברשת למניעת נזקי עטלפים
צילום: שמואל מורן
כיסוי עץ שסק ברשת להגנה מפני עטלפי פרי
צילום: שמואל מורן
Egyptian Fruit Bat

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

בכל חלקי הארץ.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

אין

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

נגישות
menu      

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

Egyptian Fruit Bat

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

בכל חלקי הארץ.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

אין

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

Egyptian Fruit Bat

עטלף פרי מצוי (עטלפים: עטלפי פרי)

Rousettus aegyptiacus (Chiroptera: Pteropodidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 הם אוכלים פירות בשלים במטעים.

 

אורך גופו 14–16 ס"מ ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 60 ס"מ. הם פעילים בלילה ויש להם חוש ריח מפותח וכושר ראייה טוב בלילה. הם מפיקים קולות ומשתמשים באיכון הֵד ((echolocation לתעופה בחשכה מוחלטת. ביום הם שוהים במקומות מחסה חשוכים (מערות, מבנים עזובים, חניונים תת-קרקעיים, בארות, מחסנים). במקומות המחסה נמצאים בדרך כלל אלפי פרטים התלויים על התקרה בצפיפות רבה. הם בעלי כושר ניווט טוב ויכולים לעוף למקור מזון במרחק של 10–24 ק"מ. הם ניזונים מפירות בשלים. בזמן האכילה הם נתלים ברגליהם על ענפי עצים ועל הקרקע תחתם מצטברות שאריות הפרי שנאכל. הלשלשת שלהם נוזלית ומופרשת תוך כדי תעופה.

הריון נמשך כחודשיים והנקבה ממליטה גור אחד. רוב ההמלטות באביב ומיעוטן בסתיו. בששת השבועות הראשונים הגורים נצמדים לבטנה של אימם. בגיל 63–70 יום הגור מתחיל לעופף קרוב לאם בתוך המחסה. בגיל 100 ימים הוא יוצא מהמִחסה לחפש מזון. תוחלת החיים של העטלפים היא כ-20 שנה.

בכל חלקי הארץ.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן

אין

ניתן להגן על מטעים עם פרי בשל על ידי כיסוי ברשת חזקה ועמידה לקרינת השמש. על הרשת להיות שלמה ומהודקת בשוליים. ניתן להגן על עצים בודדים ברשת שנפרשת על מבנה תומך. ניתן להגן על פירות בודדים, או אשכולות פרי, באמצעות כיסויים בשקיות נייר או ברשתות.

הם מגיעים למקור מזון מתאים מדי לילה, ולכן הנזק המצטבר גבוה. נזקי אכילתם נגרמים בעיקר במטעי תמר, ליצ'י, שסק, דובדבן, אפרסמון ואגס, ולעתים גם אפרסק, משמש, תפוח וגויאבה. נזק נוסף נגרם מזיהום קירות מבנים בלשלשת שלהם. הם עלולים לחדור ולגרום נזקי אכילה וזיהום בבתי אריזה ובמחסני מזון. בעצים נשירים (בעיקר אפרסק) הם אוכלים פקעים ולבלוב באביב.

העברת מחלות הם מאכסנים של נגיפי Lyssa virus ו- Marburg virus הגורמים למחלות, עד כה לא נמצאו נגיפי כלבת בעטלפים בישראל.

                                                                                                 

                                                                                                                            זיהום קירות בלשלשת עטלפים

                                                                                                                               צילום: שמואל מורן