כתבות רקע וקישורים
אודות האתר
צור קשר
אינדקס

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

עורב אפור
צילום: שמואל מורן
.
.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

.
.
.
.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

.
.
.
.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

קליפות פקן שפוצח על-ידי עורב אפור
צילום: שמואל מורן
ניקור אגוז-אדמה על ידי עורב אפור
צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

סימני ניקור של עורב אפור ביריעה פלסטית של חממה
צילום: שמואל מורן
הרכבת כתר בפרדס שנמעכת תחת משקלו של עורב אפור
צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

מלכודת עורבים פעילה
צילום: שמואל מורן
מלכודת עורבים ניידת על עגלה
צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

א. מראה כללי של מלכודת
איור: שמואל מורן
ב. מלכודת - מראה מהצד
איור: שמואל מורן
"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב
Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב
Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב
Hooded Crow

עורב אפור (ציפורי שיר: עורביים)

Corvus cornix (Passeriformes: Corvidae)

איבר הצמח: פרי.

עריכה: שמואל מורן

 עוף נפוץ מאוד בישראל שגורם נזקי אכילה לגידולים חקלאיים ונזקים מכניים ליריעות פלסטיק.

 

אורך גופו 45–50 ס"מ ומשקלו 450–500 גרם. גבו, בטנו וצדי צווארו אפורים, ושאר חלקי גופו (כולל רגליים ומקור) שחורים. הוא עוף חברתי, חי בלהקות ופעיל בשעות היום. בלילה הם לנים בראשי עצים גבוהים. הם אוכלי כל: מנקרים בפגרים, טורפים ביצים וגוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים, אוכלים פירות בשלים ומפצחים אגוזים דקי קליפה. העורבים מטמינים ואוגרים מזון.

הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 2-3 שנים. זוגות מקננים באביב בראשי עצים גבוהים. הקן גדול, עשוי מזרדים וקש עם ריפוד. הנקבה מטילה 4–6 ביצים כל שנה ושני המינים דוגרים.

בישראל הוא נפוץ בצפון, במרכז, ובצפון-מערב הנגב.

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

בישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד של עורבים והם נחשבים כמזיקים לחקלאות ופוגעים במיני עופות בר אחרים. לכן, פקחי רשות הטבע והגנים לוכדים וממיתים אלפי עורבים כל שנה. חקלאים יכולים לפנות לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים על מנת לקבל היתר לציד או לכידה. לשנת 2023 ניתן היתר כללי לציד ולכידה של העורב האפור.

 

ניתן לצוד אותם ברובה ציד על-ידי צייד מורשה. יעילות הציד נמוכה מכיוון שהם לומדים מהר ומתרחקים מהציד. לכן, הירי מתבצע מאזור מוסווה. ניתן להרחיק אותם ממטעים באמצעות ציד חוזר כל 10 ימים, כחצי שנה לפני הבשלת הפרי.

משחת דבק

למניעת נזקיהם ליריעות פלסטיק בבתי צמיחה מורחים על החלק העליון של שלד המבנה משחה דביקה (פוליאיזובוטן) אשר ציפורים אינן אוהבות לעמוד עליו ולהתלכלך ממנו. אבק וגשם שוטף מפחיתים את יעילותה של המשחה.

למניעת נזק להרכבות במטעים מציבים עמודי נחיתה חילופיים אותם מורחים במשחת דבק. עמודי הנחיתה צרכים להיות גבוהים בלפחות 50 ס"מ מההרכבה. החלק העליון של העמוד הוא קצר ואופקי ועליו מורחים את משחת הדבק. מקובל להציב 3–4 עמודי נחיתה לדונם. להגנה על הרכבות מילואים מציבים לידן  עמודי נחיתה כמתואר לעיל.

 

                                                                                                                    

הרתעה בעזרת פגר עורב תלוי.

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן

"Corvus corax ruficollis"
Corvus
עורב

 

 

ניקור עורב אפור באגסים

צילום: שמואל מורן

הם פוגעים בגידולים שונים באופן ייחודי: אגוזים – הם קוטפים אותם מיד עם הבשלתם ומפצחים אותם בדרכים שונות. עיקר הנזק נגרם לאגוזים בעלי קליפה דקה כגון פקאן. בדרך כלל האגוזים שנקטפו במטע אינם נאכלים במקום ואין קליפות בשטח המטע. לפני הקטיף הנזק מתבטא בריבוי שומרים ריקים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. נשירים – (בעיקר אפרסק ושזיף) ניקור פרי, הפלת פרי ושבירת ענפים עמוסי פרי. אבטיחים ומלונים -  ניקור פרי. אגוזי אדמה – פיצוח התרמילים ואכילת הזרעים בזמן הוצאתם מהקרקע והשארתם לייבוש. חמניות – אכילת גרעינים בשלים. תירס – עקירת נבטים ואכילת הזרעים.

הם מנקרים וגורמים לחורים ביריעות פלסטיק המשמשות לחיפוי בתי צמיחה של פרחים וירקות. הם מנקרים יריעות פלסטיק המשמשות לחיטוי תרמי של הקרקע. החורים ביריעות אלה גורמים לירידה ביעילות החיטוי.הם עלולים לפגוע בהרכבות במטע ע"י עמידה על הרכבות וקריעת הכיסוי שלהן. הסכנה להרס כיסוי ההרכבות עולה כאשר מכסים את ההרכבה ביריעת אלומיניום.   

                                                                                                                                       

                          ניקור עורבים במלון                          

צילום: שמואל מורן

אפשר לדחות אותם משטחים חקלאיים ע"י תליית פגרי עורבים, דגמים או פוחלצים. את הפגר צריך לתלות בגובה 2–3 מ' מעל קרקע חשופה או מעל נוף הצמחים. העורבים מתרחקים מהאזור בו תלוי הפגר למשך כ-6 שבועות. חשיפה קצרה לפגר (30 דקות) תגרום להרחקת העורבים לכ-72 שעות.

מלכודת כלוב אוסטרלית (modified Australian trap) נמצאה יעילה גם בישראל. מבנה המלכודת מתואר באיורים המצורפים. הסולם האופקי (איור ד') אינו מכוסה ברשת ודרכו נכנסים העורבים.

פותחו גם דגמים ניידים של המלכודת שניתן לשנות את מקומן באמצעות טרקטור.

 המלכודת ממוקמת במקום שבו יש עורבים פעילים והיא מועברת במידה ואזורי הפעילות שלהם משתנים. המלכודת מופעלת כל השנה וצפויות תנודות ניכרות במספר הלכידות.

המשיכה למלכודת היא באמצעות מזון ומים (תערובת עופות, מזון כלבים וכו') ועם 1-4 עורבים חיים כפיתוי. את העורבים שנלכדים מפנים מהמלכודת וממיתים אותם.

באזור הסובל מנזקי עורבים יש צורך להפעיל כמה מלכודות.

                                               

         ג. מלכודת מבט מלמעלה                                                      ד. סולם המלכודת

         איור: שמואל מורן                                                                איור: שמואל מורן