גירית קווקזית (טורפים: סמוריים)
Meles canescens (Carnivora: Mustelidae)
עריכה: שמואל מורן
אוכל כל. גורם התמוטטות קרקע עקב חפירת מחילות ופוגע במערכות השקיה.
אורכה של הגירית הוא כ-90 ס"מ (כולל 20 ס"מ זנב) ומשקלה כ-10 ק"ג בממוצע. פרוותה צפופה, אפורה באזור הגב ושחורה בשאר הגוף. על פניה המוארכות פסים שחורים ולבנים. אוזניה קטנות ומעוגלות ורגליה קצרות ועבות. היא פעילה בלילה ואוכלת כל (שורשים, פירות, ביצי עופות, יונקים קטנים, צפרדעים וחרקים).
הטפרים ברגליים הקדמיות שלה ארוכים וחזקים ובעזרתם היא חופרת מחילות. למחילה מספר פתחים. פתח המחילה מוארך וצר ומעליו יש בדרך כלל סימנים של הטפרים. מערכת המחילות נמצאת בשימוש שנים רבות ושוכנים בה כמה דורות.
הגירית מגיעה לבגרות מינית בגיל שנה. היא חיה בזוגיות. בעונת האביב היא ממליטה 2–4 ולדות. הוולדות נולדים עיוורים ונשארים במאורה 3 חודשים עד שהם יכולים למצוא מזון בעצמם. בתנאים טבעיים היא חיה בין 3 ל-12 שנים.
השפעות סביבתיות חופרת מחילות באדמה רכה מתחת לשורשי עצים מבוגרים, או מתחת למייצב אחר של הקרקע.
סימני הטפרים בשולי פתח המחילה
צילום: שמואל מורן
פעילה כל השנה בחבל הים תיכוני של ישראל, בעיקר באזורים הרריים, מיוערים בחורש טבעי או במטעים.
מערכת המחילות שלה עלולה לגרום להתמוטטות קרקע במטעים ולהתהפכות של כלי עיבוד חקלאי כבדים. עיבודי קרקע אינם מונעים מהן לחדש מחילות שנפגעו,
הן חותכות צינורות השקיה פלסטיים על ידי לעיסתם באמצעות השיניים הטוחנות שלהן.
הן אוכלות גם ירקות ופירות.
העברת מחלות באירופה הן נשאיות של מספר גורמי מחלה, שהעיקרי הוא שחפת הבקר.
לפי חוק הגנת חיות-הבר יש לגירית מעמד של חיית בר מוגנת. אין לצוד אותה בירי או במלכודת. רק סיכון חיי אדם בגלל המחילות שלה עשוי להיות עילה ללכידה, אך נדרש היתר של רשות הטבע והגנים.
ניטור זיהוי פתחי מחילות ונזקים אופייניים.