תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםCorn leaf aphid
כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)
(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea
שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.
איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול
חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.
----------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן-יקיר
גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.
()
הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.
בצמחים.
כלל עולמית
דגניים.
הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס
לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.
למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.
יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.
Corn leaf aphid
כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)
(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea
שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.
איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול
חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.
----------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן-יקיר
גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.
()
הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.
בצמחים.
כלל עולמית
דגניים.
הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס
לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.
למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.
יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.
Corn leaf aphid
כנימת עלי התירס (אחידי כנף: כנימות עלה)
(Rhopalosiphum maidis (Homoptera: Aphidoidea
שלב התפתחות הצמח: 2 עלים עד משפך.
איבר הצמח עלים: תפרחת ואשבול
חרק מוצץ שנפוץ מאוד בסתיו. מעביר מחלת וירוס גימדון בתירס. עלול לגרום לפייחת על העלים והאשבול ולריקבונות בבסיס העלים.
----------------------------------------------------------------------------
עריכה: דוד בן-יקיר
גוף הנקבות ללא כנפיים באורך 2 מ"מ וצבעו ירוק-כחלחל. הצינוריות והרגליים שחורות. הדרגות הצעירות נראות כמו הבוגרים, אך קטנות יותר. לכנימות בעלות כנפיים (מהגרות) יש ראש וחזה שחורים.
()
הכנימות מתרבות ברבייה אל-מינית כל השנה, ושיא האוכלוסייה בסתיו. קצב הריבוי מהיר, ומחזור החיים נמשך כ-14 יום בסתיו. באביב אוכלוסיית הכנימות נמוכה יחסית עקב אירועי שרב. בקיץ, באזורים שבהם הלחות נמוכה, המזיק נכנס למעין "תרדמה" בין עלי הצמחים.
בצמחים.
כלל עולמית
דגניים.
הכנימות מוצצות את עלי התירס, את התפרחת הזכרית ופוגעות בהתפתחות הצמח. הן מפרישות טל דבש, שעליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת. כתמי פייחת על הקלחים עלולים לפסול את התוצרת המיועדת לשיווק הטרי. הפציעה של העלים מאכילת הכנימות מעודדת חדירה של חיידקים למערכת ההובלה של הצמח. חיידקים אלה גורמים לריקבון בבסיס העלים או האשבולים הנגועים. ריקבונות אלה שכיחים יותר בשדות המושקים במי קולחים באמצעות קו-נוע. כנימות אלה מעבירות את מחלת וירוס גימדון המוזיאקה של התירס
לכידת הכנימות המהגרות (בעלות הכנפיים) באמצעות מלכודות מים (המונחות על הקרקע) או דבק צהובות. מציאת כנימות, פייחת או ריקבון בבסיס העלים.
בנגיעות גבוהה יש צורך בהדברה כימית באמצעות תכשירים המורשים לטיפול. להקפיד לא לטפל בתכשירי הדברה שפוגעים באויבים הטבעיים. חשוב להדביר את הכנימות בשלב מוקדם לפני יצירת פייחת וריקבון.
למזיק זה יש טורפים וטפילים בישראל.
יש זני תירס העמידים לכנימות ולמחלות שהן מעבירות.
