.

.

 

מאפיינים ייחודיים של סוגי התירס

תירס מתוק מגודל לשוק הטרי כל השנה. מגודל לתעשייה (קפואים ושימורים) מהאביב עד הסתיו ונדרשים 90-75 ימי גידול מזריעה לקטיף. בדרך כלל מקצצים את הקצוות של הקלחים ולכן הנזק העיקרי ליבול נגרם עקב אכילת גרגירים בגוף הקלח. בדרך כלל רק דור אחד של נוברים משלים את התפתחותו עד הקטיף.

תחמיץ (מספוא): מגודל באביב ובקיץ. בדרך כלל מגדלים אותו בסוף הקיץ (לפעמים כדו-גידול) ללא טיפולי הדברה, ולכן מתפתחים בצמחים אלה נוברים רבים שנכנסים לתרדמת חורף. לגידול זה תרומה ניכרת למעבר החורף של הנוברים (ראה להלן).

גרגירים ופופקורן: צמחים אלה נשארים להתייבשות בשדה במשך 6-4 שבועות לאחר הבשלת הקלחים, ולכן מתפתחים עליהם שני דורות של נוברים. דבר זה מגביר את הנזק לצמחים ומעלה את אוכלוסיות העשים הנוברים בסביבה.

סורגום: במקרים רבים זורעים את הסורגום באביב המוקדם וקוצרים ביולי; לאחר מכן מחדשים את הגידול למחזור נוסף. מחזור הגידול השני נמצא בסיכון גבוה מנוברים שתוקפים אותו בשלב הצמח הצעיר.

 

רקע כללי למזיקי התירס

הסיכון לנזקים מסחריים ממזיקי התירס מושפע מאזור הגידול (צפון, מרכז דרום), עונת הגידול (אביב, קיץ, סתיו), שלב התפתחות הצמח (נבט, משפך, שליפת התפרחת הזכרית, התפתחות הקלח) וייעוד התוצרת (קלחים לתעשיית הקפואים והשימורים, לשוק הטרי, לגרגרים ולמספוא). המזיקים המסבים את מירב הנזק הכלכלי הם זחלי עשים שנוברים בקנה הצמח ובקלחים. זמן התפתחות דור של עשים נוברי קנה נע בין 30 ל-50 יום. נוברי התירס יכולים להתפתח גם על דגני בר, בעיקר באביב, לפני הזריעות של דגני הקיץ.

בפרק זה מוצגים המזיקים, תוך שימת דגש על שלב התפתחות הצמח, שבו הם עלולים להסב נזק משמעותי. שיטות ההדברה מתוארות בצורה כללית בלבד, ולכן על המגדל לקבל הנחיות הדברה מפורטות ומעודכנות מהגורמים המוסמכים לכך. טיפולי הדברה לנוברי התירס גורמים בדרך כלל גם להדברת המזיקים המשניים.

מחלות תירס:

תירס נתקף על ידי גורמי מחלה התוקפים את בית השורשים, בסיס הקנה, העלים, האשבולים ופרי התירס המתפתח. על גורמי מחלה התוקפים את השורש והנבטים וגורמים לחולי נופל נמנות פטריות הנישאות בזרעים או מועברות בקרקע. על גרמי המחלה הפוגעים בבית השורשים ובבסיס הקנה נמנים גם גרמי מחלה בעלי שלב אווירני אשר גרמי הריבוי שלהם פוגעים בנוף. במקרים רבים תוקפים גרמי מחלה כפטריות וחיידק את בסיס הקנה ופרוק הרקמה בפרקים התחתונים לא מאפשר לקנה להיות חזק דיו כבצמח בריא, לכן פגיעה תתבטא ברביצת צמחי התירס בשלבים מתקדמים של הגידול. כמה גרמי מחלה פוגעים בקלחים והנזק הישיר ניכר אך בנוסף לכך, פגיעה מוקדמת בגידול אף אילו לא ישירות בקלח, על ידי גרמי מחלה שונים ובכללם נגיפים, תביא לפגיעה חמורה ביבול במידה ולא תטופל. מחזור גידולים, סניטציה, זרעים נקיים מגרמי מחלה, הימנעות משתילה בקרבת מקורות מדבק או בשטחים עם היסטוריה של נגיעות הם מעמודי התווך של התמודדות עם מספר פגעים. קיים הבדל רגישות בין זנים ובין קבוצות גידול (גרעינים, מספוא, תירס מתוק) ובחלק מהמקרים קיימת עמידות למחלות מסוימות שכדאי לנצלה.

 

.