רקע היסטורי:

במגזר החקלאי מקובל היה להסתמך על שימוש בתכשירי הדברה כימיים שיושמו כטיפולי מניעה או תגובה להפחתת נזקי פגעים שונים. השימוש בתכשירי הדברה כימיים פגע גם בחרקים מועילים ובבריאות הצרכנים והסביבה.

המודעות לנזקים המצטברים של שימוש בתכשירי הדברה רעילים, בעיקר הצטברותם במעלה שרשרת המזון, עוררו לפיתוח שיטות הדברה חלופיות. כמו כן, שימוש רב בתכשירי הדברה כימיים גרמו להתפתחות אוכלוסיות עמידות של הפגעים.

לשם כך פותחה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת גישה המכונה "הדברה משולבת". ב-50 השנים האחרונות התרחב השימוש בשיטה זאת תוך פיתוח אמצעים חדשים להתמודדות עם פגעים ובניית מערכות תומכות החלטה להפעלה מושכלת של אמצעי ההדברה.

עקרונות:

1.         לימוד הביולוגיה והפנולוגיה של המזיק.

2.      פיתוח שיטת ניטור למזיק.

3.      לימוד הגידול והגורמים הכלכליים המשפיעים עליו.

4.      פיתוח תהליך קבלת החלטות ליישום הדברה (סף פעולה).

5.      פיתוח ובחינה של שיטות כימיות, ביולוגיות וממשקיות להקטנת הנזק.

6.      שילוב מערכות הניטור, ההחלטה וההדברה לממשק הדברה משולבת עבור הגידול.

הדברה כימית:

רעלי מגע, קיבה, נשימה, מעכבי גדילה, חומרים מושכים \ דוחים, פרומונים.

הדברה ביולוגית:

פרוקי רגליים טפילים וטורפים. פטריות, חיידקים, וירוסים ונמטודות תוקפי פגעים. לאויבי הפגעים יש פעילות טבעית בסביבה החקלאית או שהם מתוגברים באויבים מגידול במפעל.

הדברה פיזיקלית:

מניעת חדירה של פגעים באמצעות יריעות ורשתות, משיכה \ דחיה אופטית, שאיבה או מפוח, חימום \ קירור יתר.

שינויי ממשק:

שינוי מחזור זרעים, שיטות עיבוד (כגון אי פליחה), שיטות השקיה וסילוק שאריות צמחים.

הדברה אזורית:

לימוד הפגעים ברמת האזור בזמן ובמרחב. תאום הניטור וטיפולי ההדברה ברמת האזור.

המעוניינים להצטרף לרשימת המכותבים של האתר, אנא שלחו את הדוא"ל שלכם ל:

דוד בן-יקיר      davbenyak@gmail.com

-----------------------------------------------------------------------------------------                                  

פסילת ההדר האסיאתית היא מזיק קשה שעלול להדביק עצי הדר במחלת הגרינינג.  הפסילה התגלתה ב-2021 בעמק חפר וב-2022 בעמק הירדן ובעמק החולה. הפסילה מתפתחת על עצי הדר, צמחי מוראיה מכבדית ושיחי קארי. 

עזרו לנו להגן על גידול ההדרים מפניה !

במקרה שנתקלתם במזיק זה צרו קשר עם איתן רכט

מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת

טלפון – 0503323772; מייל -  eitanre@moag.gov.il

ניתן לדווח בטופס אלקטרוני  בקישור המצורף https://survey123.arcgis.com/share/048dd98d5dae4f3fa92e35f813fa5ac8?portalUrl=https://moag.maps.arcgis.com

המעוניינים להצטרף לרשימת המכותבים של האתר, אנא שלחו את הדוא"ל שלכם ל:

דוד בן-יקיר      davbenyak@gmail.com

-----------------------------------------------------------------------------------------                                  

פסילת ההדר האסיאתית היא מזיק קשה שעלול להדביק עצי הדר במחלת הגרינינג.  הפסילה התגלתה ב-2021 בעמק חפר וב-2022 בעמק הירדן ובעמק החולה. הפסילה מתפתחת על עצי הדר, צמחי מוראיה מכבדית ושיחי קארי. 

עזרו לנו להגן על גידול ההדרים מפניה !

במקרה שנתקלתם במזיק זה צרו קשר עם איתן רכט

מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת

טלפון – 0503323772; מייל -  eitanre@moag.gov.il

ניתן לדווח בטופס אלקטרוני  בקישור המצורף https://survey123.arcgis.com/share/048dd98d5dae4f3fa92e35f813fa5ac8?portalUrl=https://moag.maps.arcgis.com

רקע היסטורי:

במגזר החקלאי מקובל היה להסתמך על שימוש בתכשירי הדברה כימיים שיושמו כטיפולי מניעה או תגובה להפחתת נזקי פגעים שונים. השימוש בתכשירי הדברה כימיים פגע גם בחרקים מועילים ובבריאות הצרכנים והסביבה.

המודעות לנזקים המצטברים של שימוש בתכשירי הדברה רעילים, בעיקר הצטברותם במעלה שרשרת המזון, עוררו לפיתוח שיטות הדברה חלופיות. כמו כן, שימוש רב בתכשירי הדברה כימיים גרמו להתפתחות אוכלוסיות עמידות של הפגעים.

לשם כך פותחה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת גישה המכונה "הדברה משולבת". ב-50 השנים האחרונות התרחב השימוש בשיטה זאת תוך פיתוח אמצעים חדשים להתמודדות עם פגעים ובניית מערכות תומכות החלטה להפעלה מושכלת של אמצעי ההדברה.

עקרונות:

1.         לימוד הביולוגיה והפנולוגיה של המזיק.

2.      פיתוח שיטת ניטור למזיק.

3.      לימוד הגידול והגורמים הכלכליים המשפיעים עליו.

4.      פיתוח תהליך קבלת החלטות ליישום הדברה (סף פעולה).

5.      פיתוח ובחינה של שיטות כימיות, ביולוגיות וממשקיות להקטנת הנזק.

6.      שילוב מערכות הניטור, ההחלטה וההדברה לממשק הדברה משולבת עבור הגידול.

הדברה כימית:

רעלי מגע, קיבה, נשימה, מעכבי גדילה, חומרים מושכים \ דוחים, פרומונים.

הדברה ביולוגית:

פרוקי רגליים טפילים וטורפים. פטריות, חיידקים, וירוסים ונמטודות תוקפי פגעים. לאויבי הפגעים יש פעילות טבעית בסביבה החקלאית או שהם מתוגברים באויבים מגידול במפעל.

הדברה פיזיקלית:

מניעת חדירה של פגעים באמצעות יריעות ורשתות, משיכה \ דחיה אופטית, שאיבה או מפוח, חימום \ קירור יתר.

שינויי ממשק:

שינוי מחזור זרעים, שיטות עיבוד (כגון אי פליחה), שיטות השקיה וסילוק שאריות צמחים.

הדברה אזורית:

לימוד הפגעים ברמת האזור בזמן ובמרחב. תאום הניטור וטיפולי ההדברה ברמת האזור.

רקע היסטורי:

במגזר החקלאי מקובל היה להסתמך על שימוש בתכשירי הדברה כימיים שיושמו כטיפולי מניעה או תגובה להפחתת נזקי פגעים שונים. השימוש בתכשירי הדברה כימיים פגע גם בחרקים מועילים ובבריאות הצרכנים והסביבה.

המודעות לנזקים המצטברים של שימוש בתכשירי הדברה רעילים, בעיקר הצטברותם במעלה שרשרת המזון, עוררו לפיתוח שיטות הדברה חלופיות. כמו כן, שימוש רב בתכשירי הדברה כימיים גרמו להתפתחות אוכלוסיות עמידות של הפגעים.

לשם כך פותחה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת גישה המכונה "הדברה משולבת". ב-50 השנים האחרונות התרחב השימוש בשיטה זאת תוך פיתוח אמצעים חדשים להתמודדות עם פגעים ובניית מערכות תומכות החלטה להפעלה מושכלת של אמצעי ההדברה.

עקרונות:

1.         לימוד הביולוגיה והפנולוגיה של המזיק.

2.      פיתוח שיטת ניטור למזיק.

3.      לימוד הגידול והגורמים הכלכליים המשפיעים עליו.

4.      פיתוח תהליך קבלת החלטות ליישום הדברה (סף פעולה).

5.      פיתוח ובחינה של שיטות כימיות, ביולוגיות וממשקיות להקטנת הנזק.

6.      שילוב מערכות הניטור, ההחלטה וההדברה לממשק הדברה משולבת עבור הגידול.

הדברה כימית:

רעלי מגע, קיבה, נשימה, מעכבי גדילה, חומרים מושכים \ דוחים, פרומונים.

הדברה ביולוגית:

פרוקי רגליים טפילים וטורפים. פטריות, חיידקים, וירוסים ונמטודות תוקפי פגעים. לאויבי הפגעים יש פעילות טבעית בסביבה החקלאית או שהם מתוגברים באויבים מגידול במפעל.

הדברה פיזיקלית:

מניעת חדירה של פגעים באמצעות יריעות ורשתות, משיכה \ דחיה אופטית, שאיבה או מפוח, חימום \ קירור יתר.

שינויי ממשק:

שינוי מחזור זרעים, שיטות עיבוד (כגון אי פליחה), שיטות השקיה וסילוק שאריות צמחים.

הדברה אזורית:

לימוד הפגעים ברמת האזור בזמן ובמרחב. תאום הניטור וטיפולי ההדברה ברמת האזור.